בין רפורמי לשומר ההלכה
שלום רב למרן שליט"א.
חשבתי שכדי להכריע אחת ולתמיד במחלוקת הידועה מהו רפורמי? אולי כדאי לאמר שכל מי שקובע את מסקנתו ההלכתית על סמך מקורות הלכתיים והגיון שיצא מתוך ההלכה לא משנה כמה מרחיקה לכת תהיה עמדתו הוא אינו רפורמי אולי אסור לסמוך על פסיקותיו או לאכול מהכשרות שלו אך הוא סך הכל טועה לעומת זאת אדם הקובע מה שבא לו על סמך כלום וקורא לעצמו זרם יהודי הוא אכן רפורמי(אגב רוב הרפורמים בהגדרה החברתית מוציאים את מסקנותיהם על כלום וחלקם אף אתאיסטיםאתאיסטים הקהילה הרפורמית היום היא לא יותר מאשר זהות יהודית לחילונים של חו"ל).
אך אחרי הפתרון המבריק שלי לסוגיא סבוכה זו נותרה לי שאלה אחת מה דינו לדעת כבודו של אדם הטוען לשינוי ההלכה מתוך ההגיון בלבד(כגון שחז"ל טעו בהגיון המשפטי ק"ו במציאות הפיזיקלית ) או יותר מזה לשנות או לבטל חלקים מההלכה על סמך נורמות חברתיות כגון לתת לאישה להעיד או להפסיק לעשות ברית מילה(אולי נסחפתי פה) וכדומה?
שלומות מהר הקודש.
זוהי בערך ההגדרה שהצעתי במאמריי (אם היא מבריקה, אני לוקח זאת כמחמאה).
לא הבנתי מה פירוש "מתוך ההיגיון בלבד". זה תמיד טיעון על סמך היגיון (ההיגיון של הטוען כמובן).
הרב קוק כתב ב"לנבוכי הדור" שלעת"ל מן הסתם לא יהיו קרבנות מן החי ויסתמכו על כך שיפסקו שדרשינן טעמא דקרא ובתורה כתוב "לרצונו" ואין זה רצונו של אדם מהשורה. האם זהשונה מלדרוש "למען ינוח" ולהתיר נהיגה שאינה טורח?
נראה שיש הבדל בין נוחיות לערכים (למרות שהמכניזם של המדרש דומה).
משה,
בנוסף למה שכבר נכתב –
א. (הרב קוק לא אומר שם שדרשת "לרצנכם" תלויה בדרשינן טעמא דקרא.)
ב. שים לב שהרב קוק שם מדבר רק על דרישת התורה של בית דין הגדול שבלשכת הגזית שהוא תנאי מחייב לדרשות מעין אלה, ראה שם.
ג. "למען ינוח" ומלאכה הם שני דברים שונים. כך קיבלנו במסורת מחז"ל, שאף מלאכה שאין בה טרחה כלל אסורה. ומה נשתנה?
חוץ מזה, לא כתוב לרצונו (לפחות לא בכל הקורבנות, וודאי לא בקורבנות החובה)
יש הבדל בין נוחיות לערכים. ברור. אלא שפעמים רבות אין מדובר רק בנוחות. לדוגמה הטענה כי "למען ינוח" אמיתי כולל הפעלת מזגן
אם זה הפירוש הנכון אז אה"נ אפשר לשנות. אבל נדרשת סנהדרין בשביל זה. אגב, כפי שכבר העירו זה לא קשור לשינוי דין דרישת טעמא דקרא.
למה נדרשת סנהדרין בשביל דרשות מי"ג מידות? נדמה לי שהרב כתב פעם אחרת.
ברור שלא צריך. אבל צריך סנהדרין כדי לשנות הלכה קיימת, בין אם על ידי דרשה ובין אם בכל דרך אחרת. כמובן שגם אם בי"ד או חכם כלשהו עושה דרשה שיוצרת הלכה ולא משנה הלכה קיימת, עדיין זה מחייב רק אותו ולא את הציבור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer