בית דין חבירו, חבירו דייקא.

יש להביא ראיה מהגמרא במקומו (ע"ז לו) אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן בכל יכול לבטל בית דין דברי בית דין חבירו חוץ משמונה עשר דבר שאפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו אמר רב משרשיא מה טעם הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל.
שמונה עשר דבר זה בימי הלל ושמאי הרבה לפני דורו של רבי יוחנן, וא"כ למה הוצרך להגיד שבזה דווקא אי אפשר לבטל (כיון שפשט איסורו בכל ישראל), הרי גם שאר דברים מתקופת הלל ושמאי אי אפשר לבטל בלאו הכי כי ירידת הדורות היא הכרחית. אלא ודאי שהירידה לא הכרחית.

שלא לדבר על אליהו ובית דינו

סנומילף

זאת לא ראיה ר' יוחנן אומר שאפילו יבוא ב"ד של אליהו שכן גדול מכולם לא יוכלו לבטל 18 דבר. באמת בלי אליהו אי אפשר שיהיה מצב של ב"ד גדול בחכמה ממי שגזר על ה18

אמנם לא מוכרח.
אבל אם שמונה עשר דבר כבר משוריינים על ידי ההכרח של ירידת הדורות אז אין טעם לחדש שיש להם שריון נוסף מיותר. יותר סביר שר' יוחנן יבחר תקנה/גזרה שעדיין רלוונטית ועליה יגיד את החידוש שיש שריון מסוג חדש (פשט איסורו).
אליהו ובית דינו זה ביטוי מעצים לכל ב"ד טבעי שיכול לבוא בעתיד, כי מן הסתם ר' יוחנן רוצה להגיד הוראה מעשית כלשהי שיש לה נפק"מ של ממש, ואם אף ב"ד כזה לא ייתכן (כי יש שריון מההכרח של ירידת הדורות) אז החידוש שלו מיותר.

ראה תוספות יום טוב על המשנה

https://he.wikisource.org/wiki/משנה_עדיות_א_ה

הָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה אֲבָל לֹא בְּמִנְיָן, בְּמִנְיָן אֲבָל לֹא בְּחָכְמָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל דְּבָרָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן:

חלק מהדברים:

שאין ב"ד וכו' שיהיה גדול ממנו בחכמה. פירש הר"ב אין ב"ד אחר שיעמוד אחריו וכו' עד שיהיה גדול וכו'. ואל יקשה בעינך היאך האחרונים גדולים מן הראשונים. דהא אשכחן רבה דהוה גדול מרב יהודה. כדאמרינן [ברכות דף כ'] רב יהודה כי הוה מטי להאשה שהיא כובשת ירק הוה אמר הויות דרב ושמואל חזינא הכא ואילו אנן מתנינן תליסר מתיבתא. כ"מ פ"ב מהל' ממרים: