בלימודי הגמרא

לו היו כללים לפיהם התורה נדרשת היינו פשוט לוקחים את התורה מפעילים עליה את הכללים, לוקחים את התוצאה וזורקים את המקור שהפך מיותר לפח.

לא ממש מר נקודה, כי בכל זאת יש מחלוקות למה מיועדת אותה גזירה שווה וכו' עניין שלוקח את כל המחלוקת הזו המון צעדים, ומסתעפת מאוד. מה שלא בטוח שביכולתנו

נקודה,
אני ממש לא מבין בסוגיה הזאת אבל אתה מניח שצריך להשתמש בכל הכללים בפעם אחת.
ושלמקור אין ערך נוסף. ודו"ק

לא. אני מניח שלו היו כללים ללימוד התורה הם היו כתובים בתורה.
לומר שיש כללים ללימוד התורה שאינם כתובים בתורה שקול לכפירה בתורה ולאמונה בכללים.
להאמין למישהו שאומר לך שהוא יודע דבר שאינו כתוב בתורה, שקול לכפירה בתורה ולאמונה באותו אדם. זה מאוד פשוט וברור.

אפשר לכל היותר לומר שהכללים הללו שהתורה נדרשת בהם זה סוג של דרש. ולא צריך להקשות. את זה אני מקבל. הבעיה היא כשלוקחים את הדרש על התורה כקודם לתורה.

טוב, אז אני כופר בתורה ומאמין בכללים. מה רע בזה? יש מצווה לא לכפור בתורה?

יש שכר ועונש.