דיני ממונות
שלום הרב
בתור אחד שגדל בישיבות הליטאיות תמיד תפסתי את הנקודה המייחדת אותם בעיקר בדיני ממונות בכך שהדינים נגזרים מיש אונטולוגי שכל הסוגיות מבררות מהו היש עצמו אבל הדינים הם התוצאות והנגזרות שלו נדמה לי שזו תפיסה די ברורה בשיטת הלימוד הליטאית ותמיד חשבתי שזו נקודת חוזקה של השיטה המשפטית הזאת (שהיא לא מדברת על מה ראוי וכדאי ששם השרירותיות היא רק תוצר לוואי של מבנה של חוק אלא על מה באמת עשה הקניין או העדים וכדומה כלומר שאין שרירותיות אלא נגזרות של מה שבאמת קרה).
שאלתי היא א האם הרב מסכים עם רוח הדברים כפי שהצגתי אותם ואם כן האם התפיסה האונטולוגית הזו היא אמיתית ומוחלטת בנוגע להלכה לכל הפחות בממונות או שזה רק מתפקד ככלי חשיבה מתודולוגי.