האם הרב כבר קרא את המאמר הזה?

אין כמו אד הומינם טוב, מפרופ' רון אהרוני', בתגובה להצעת הרעיון בפניו (ציטוט הודעתי למטה):

"שלום יאיר

אכן, אני חושב שאתה צודק. אין משהו מיוחד ברצף של 6-ים, מחוץ לזה שעבור בני אדם הוא שונה.

המושג הרלבנטי הוא "אנטרופיה", מידת סדר. האנטרופיה מבטאת מידת נדירות – ככל שאירוע נדיר יותר, האנטרופיה שלו קטנה יותר.

אבל מה זה "נדיר"? על פי מידתו של האדם. חשוב על המאמץ המושקע בסידור המילון בסדר אלפביתי. אתה משקיע הרבה אנרגיה, ומקבל משהו שהוא מבחינה חיצונית דומה לבליל של אותיות לא מסודרות. להיכן הלכה האנרגיה שהושקעה? כביכול האנטרופיה לא קטנה. אבל למעשה, היא כן קטנה, אם תסתכל במערכת הנכונה: לא המילון לבדו, אלא המילון בצירוף מוחם של בני האדם. מילון מסודר + מוח יותר מסודר מאשר בליל של אותיות + מוח. "

הודעתי:

מדובר בנושא מהותי מאוד, שלא ראיתי מי שנתן דעתו להבין את ההיגיון שבו עד שחשבתי עליו בעצמי.
רציתי לשאול את דעתך על הרציונל שמאחורי הסקת מסקנות על התערבותו של מישהו תבוני בעקבות מאורע נדיר ומיוחד שהתקבל.
אם מישהו מטיל בפנינו קובייה ויוצא לו אלף פעמים 6 (והקובייה עצמה נמצאה במעבדה כהוגנת בוודאות, המסה מפוזרת בה בצורה אחידה וכו'), כמובן כולנו נסיק מסקנות, למשל: מטיל הקובייה מרמה ומטיל אותה כך שתצא התוצאה המיוחדת הזו.
השאלה היא מה שונה ברצף של 6 (ודומיו) לעומת כל רצף סתמי, הרי הסיכוי לקבל אקראית רצף סתמי כלשהו שווה בדיוק לסיכוי לקבל רצף "מיוחד". אז מדוע לא נסיק דבר דומה ברצף 21346213 (לדוגמא). כיצד העובדה שרצף כלשהו עונה לקריטריון של "מיוחדות" (מה זה בכלל?) משנה לגבי המסקנה שמישהו גרם לתוצאה זו?
חשבתי על זאת רבות, והגעתי למסקנה חד משמעית שההסבר הוא הבא:
אמנם לכל רצף (מיוחד ושאינו) יש סיכוי שווה להתקבל אקראית, אך במקרה שמדובר ברצף מיוחד, ההיפותזה החלופית (שמישהו התערב) היא סבירה יותר מאשר היפותזה זו במקרה של רצף סתמי.
וההסבר לכך הוא: רצפים מיוחדים הם בעלי פוטנציאל בחירה גבוה על ידי האדם יותר מאשר רצף סתמי ספציפי, בגלל יופיים ומיוחדותם בעיני האדם.
הדגמה לכך שרצפים מיוחדים הם בעלי פוטנציאל בחירה גבוה:
אם נציג בפני כיתת תלמידים מאה רצפים שרק אחד מהם מיוחד (66666), ונבקש מכל אחד לבחור רצף, הבחירה תפוזר פחות או יותר באופן שווה בין הרצפים (1 יבחר בכל רצף), חוץ מהרצף המיוחד, שבו יבחרו יותר מכל רצף אחר (למשל, 8 תלמידים יבחרו 666666).

עוז, אם מעניין אותך, אנחנו דנים על הנושאים שבמאמר פה:
https://mikyab.net/dwqa-answer/%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%92%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9/#comment-14068

אם הרב כבר פסק שאין בכך משום אד הומינם, אוסיף את החלק השני בהתכתבות ביננו:

y:
בשלב הבא חשבתי על מקרה בו אנחנו מגיעים לתוכנת מחשב שמגרילה אקראית קובייה, לפי הסטת האצבע על מסך המגע, ומתקבלת אלף פעמים התוצאה 6. נניח ויש לנו וודאות שאף אדם לא התכוון לחבל בתוכנה כך שתביא דווקא 6, עדיין כולנו נסיק שמדובר כנראה בבאג. כעת שוב נשאלת השאלה מדוע לא נסיק גם במקרה של רצף סתמי, שהוא נקבע ללא קשר להסטת האצבע, כלומר שיש באג בתוכנה? הרי הסיכוי לכל הרצפים שווה.
וכאן צריך לומר שאם אנחנו נותנים אמון באינטואיציה שלנו, הסיבה היחידה להצדיק מסקנה שכזו זה כי יש סיכוי גבוה יותר לקיומו של באג שגורם לתוכנה לתת אלף פעמים 6, מאשר באג שמביא לרצף סתמי כלשהו שנקבע בלי קשר להסטת האצבע על המסך. גם גדי אלכסנדרוביץ אמר לי שיש יותר סיכוי לקבל תקלות כאלה.
מה אתה חושב על כך?

רון אהרוני:
רעיון נחמד, מסכים.