האם יש ערך בלימוד קדשים בימינו לשיטת הרמב"ם שזה נגד עבודה זרה
שלום הרב,
כידוע, שיטת הרמב"ם בטעם עבודת הקורבנות היא שאין להם ערך עצמי. במורה הנבוכים ג, לב הוא אומר שהקורבנות אינם אידיאל דתי ראשוני, אלא התאמה למציאות שבה כל העולם היה רגיל לעבוד את האלוהות דרך קורבנות, קטורת ומקדשים. לכן התורה לא ביטלה את כל צורת הפולחן הזאת בבת אחת, אלא הפנתה אותה לעבודת ה׳ בלבד, כדי לעקור עבודה זרה בלי לזעזע את העם. גם במורה הנבוכים ג, מו: בעלי החיים שנבחרו לקורבנות — בקר, צאן ועזים — קשורים לדעתו דווקא לאמונות של עובדי עבודה זרה, ולכן התורה מצווה להקריב אותם לה׳ כדי להפוך את מה שנחשב אצלם מקודש או טאבו לאמצעי של עבודת ה׳. כלומר לא רק “לקחת מנהג קיים”, אלא להפוך אותו נגד משמעותו האלילית.
אני שואל לשיטת הרמבם הזאת, האם יש טעם בלימוד דיני הקורבנות בימינו שכבר אין עובדי עבודה זרה בינינו. או אפילו האם יש טעם לחתור להקמת בית מקדש או לחידוש עבודת הקורבנות?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.