האם משפטים שמצביעים על עצמם בהכרח לא תקפים לוגית?

אנשים אומרים שהבעיה בפרדוקס "המשפט הזה הוא שקר" זה שלא ברור מה צמד המילים "המשפט הזה" אומר. אם "המשפט הזה" = "המשפט הזה הוא שקר" (כלומר צמד המילים "המשפט הזה" מצביע על כל המשפט) אפשר להמשיך ולכתוב "המשפט הזה הוא שקר" = "המשפט הזה הוא שקר" הוא שקר = "המשפט הזה הוא שקר" הוא שקר הוא שקר וכן הלאה…
לפי ההיגיון הזה, האם אני לא יכול להגיד משפטים שכוללים את עצמם?

לא הבנתי למה אתה ממשיך.
אכן, הטענה היא " 'המשפט הזה הוא שקר' הוא שקר".
בכל מקרה, גם אם הדבר נתון לפרשנות ברור שזו הפרשנות שאליה מתכוונים.

למה לעצור בהמשפט הזה הוא שקר הוא שקר? גם כאן צריך לשאול מה משמעות צמד המילים "המשפט הזה". מכאן מגיעים למסקנה שהכוונה היא שהמשפט הזה הוא שקר הוא שקר שקר וכן הלאה

כי זו המשמעות של המשפט שאמרתי, אבל לא אמרתי את המשפט הזה. המשפט שיצא משפתיי הוא שקר.
יתר על כן, נניח שהייתי אומר את המילים הבאות: " ' המשפט נזה הוא שקר' הוא שקר". אין מה להמשיך כאן כי הבהרתי למה אני מתייחס. רק האמירה "המשפט הזה הוא שקר" דורשת פענוח של המילים 'המשפט הזה' כי שם אני מתייחס למשפט כלשהו שלא מוגדר במילים עצמן.