הגדרות של מושגים בלימוד

אני לומד הלכה לרבנות (ספציפית עכשיו איסור והיתר), והרבה פעמים אני נתקל במצבים של מושגים לא מוגדרים.
בדרך כלל מדובר במושגים שיש לגביהם כמה גמרות, והראשונים מנסים ליישב ולחלק בין מקרים באופן מאוד טכני, אבל בלי להגדיר בצורה ברורה את המושג כך שיתיישב עם כל המקרים.
הדוגמא העכשווית שנתקלתי בה היא הנושא של "בריה" שבה זה נראה שרש"י והר"נ מערבבים בין המושג של בריה לבין ההשלכות המעשיות שלו לגבי אכילת איסור (כך שהם כותבים שאיסור שלא נוצר בשעת בריאת השרץ / החיה, אין בו דין של ברייה).
זו הקדמה די ארוכה, אבל השאלה שלי יותר כללית ועקרונית,
1. איפה יש ספרי לימוד הלכה שאיכפת להם לנסות להבין את העקרונות ולא רק מה כל אחד אומר (כי ללמוד בצורה הזאת זה די כמו לשנן תרגילים למבחן במקום ללמוד את הנוסחאות)?
2. אם אני אמצא עיקרון מקשר ואגדיר את המושג, האם יש לזה משמעות, או שהראשונים (והאמוראים עצמם וכו) לא עבדו בצורה לוגית ולא הגדירו מושגים אלא חילקו בצורה טכנית יותר (אני מכליל כמובן)?
3. אם התשובה על שאלה 2 היא שאין בהכרח עיקרון ברור, האם יש משמעות ללימוד שלי כשבפועל אין לי דרך להשליך ממנו יותר מידי בשאלות מעשיות (כי ציפור טהורה חיה, אני כנראה לא אוכל בזמן הקרוב)?
מתנצל על האורך.
תודה רבה.