הנאה שאינה של כילוי באיסורי הנאה

ההבחנה בין הנאה של כילוי ושאינה של כילוי מופיעה ביחס לתרומה. באיסורי הנאה אחרים איני זוכר הבחנה כזאת.
אמנם לגבי המקרה שהבאת יש לדון, כי ההנאה אינה מהבישול של הבשר בחלב אלא מהחפץ עצמו (ואפשר להשתמש בו גם אם לא היה מבושל). במקום שבו אתה צריך דווקא את הבישול כנראה יהיה אסור. וכן לגבי בקבוק ערלה כמשקולת. וצל"ע (לא חיפשתי כעת).
אם אתה מוכר איסוה"נ (למעט שביעית וע"ז) אינם תופסים את דמיהם. ולכאורה ההנאה מהדמים היא עצמה הנאה עקיפה מהאיסוה"נ. ולכאורה גם הנאה של קישוט או משקולת היא עקיפה לא פחות.
אמנם שיטת רש"י פ"ק דחולין היא שערלה ושאר איסורי הנאה תופסים את דמיהם למוכר. ומשמעות דבריו שלא באמת מדובר בתפיסת דמים (שהרי זה נאסר רק למוכר) אלא שההנאה מהדמים היא הנאה מהאיסור עצמו ולכן נאסרה. אם כן, לשיטתו גם הנאה עקיפה נאסרה.