הצדקת הטענה בדבר טובו של האל

שלום כבודו,
אתה טוען שהאל טוב.
אם “טוב” אלוהי ניתן לשיפוט במונחים אנושיים כלשהם –
על סמך איזה קריטריון לא-מעגלי, שאינו נשען על הגדרה מוקדמת או על התגלות, אתה מצדיק ייחוס טוב מוסרי לישות שבראה או מאפשרת סבל טבעי עצום, אקראי ובלתי-מידתי לחפים מפשע?
ואם "טוב" אלוהי אינו ניתן לשיפוט אנושי כלל –
באיזה מובן לא-ריק, בעל תוכן קוגניטיבי,
הטענה "האל טוב" שונה מן הטענה "האל הוא משתנה בלתי מובן"?
ומדוע אין לראות בה שימוש לשוני חסר משמעות נורמטיבית?