הקריטריונים לאמת

לא ברור לי טיב הקשר בין פשטות של שיטה לבין הנכונות שלה? איך העובדה ששיטה פשוטה יותר הופכת אותה ליותר נכונה משיטה יותר מורכבת שכוללת מס' רב יותר של מושגים וחוקים?

זו חידה גדולה, אבל מתברר שמה שאנחנו מכנים פשוט (זה עצמו לא חד משמעי) יש לו קורלציה למה שמתברר כאמיתי.
ראה כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9D/

הרב, מה לדעתך היחס בין הטיעון הבא לעיקרון המדעי התער של אוקאם?

דבר הוא מופתי, הוא מוכח יותר- כשהוא יותר כללי. כלומר, עיקרון קו מחשבה, שיטה, המסבירה, ברציפות הגיונית יותר תופעות, -ככל שהיא כללית יותר, אזי היא נכונה יותר. ככל שמוסברות באופן שיטתי תופעות רבות יותר- כך הטענה צודקת יותר מטענה שמסבירה על- פי קו החשיבה שלה פחות תופעות, והוודאות בצדקתה- מתגברת.

האם יחס הוא יחס של דמיון? של זהות?

אשמח לתשובה.

זה מהרב קלנר?
הכלליות של הסבר הופכת אותו לפשוט יותר (כי הסבר אחד מסביר יותר תופעות). לפשטות אין קריטריונים ברורים. אצל אוקאם הכוונה הייתה להסבר עם מינימום יישים. כיום התער של אוקאם מציין הסבר פשוט באופן כללי ובלי להיכנס להגדרות.

נראה לי שהבנתי, אה וכן זה מהספר של הרב קלנר "הקריטריון לאמת"

שבוע טוב הרב. בהמשך לשיחה בקשר לתערו של אוקאם- האם יהיה נכון להגיד שלפחות חלק מהסיבה שהוא דורש (העיקרון) ש"לא להרבות בישויות שלא לצורך" זה על מנת שהתפיסה המדעית (או הכללית) תתבסס על עובדות ועל סיבות אמיתיות לאחוז בה, ולא על דברים חסרי בסיס עובדתי/אמיתי, כדוגמת סברות כרס, חשיבה מהבטן וכדו'?

לא הבנתי את השאלה. נניח שביססת תיאוריה שמסבירה X עובדות על 3 יישים, ותיאוריה אחרת מסבירה אותן עם 2 יישים. זו וזו אינן מעוגנות בתצפית (=בסיס עובדתי, בלשונך). ועדיין אנחנו מעדיפים את השנייה על הראשונה.