הרב אחיקם קשת

אני מכיר היטב את הספר. דומני שהוא שלח לי לפני הרבה שנים חוברת שהייתה הגרסה המוקדמת של הספר שיצא לאחר מכן. בחוברת הופיעו הפניות גם לספרי שתי עגלות (אין צורך לומר שזה ירד לאחר מכן).

הקושי המרכזי בפרויקט כזה הוא בעיית המיון והסיווג (הטקסונומיה). באנציקלופדיה רגילה (כמו האנציקלופדיה התלמודית) המיון הוא תוכן-נושאי פשוט לפי סדר א"ב. אבל סברות וכלים למדניים (כמו "חפצא וגברא", "סימן וסיבה", "פעולה ותוצאה" או "מיגו") הם כלים טרנספוזיטיביים – כלומר, כלים שאנו מעבירים מסוגיה אחת לסוגיה שונה לחלוטין כדי לפתור קושי או להציע הגדרה מחודשת.

לומד שיחפש סוג של סברה כדי ליישב קושיא מחפש צורת ניתוח ולא תוכן כלשהו. הסוג הזה יכול היה להופיע בנושא אחר לגמרי מבחינה תוכנית. השאלה איך למיין את הסברות ודרכי הניתוח באופן שהמשתמש יוכל לדפדף בספר ולהגיע לסוג הניתוח שהוא מחפש.

אם נמיין את הסברות לפי סוגיות במיון תוכני, פגענו בכל המטרה, כי אדם שמחפש פתרון לסוגיה בקידושין לא ידע לחפש סברה שנאמרה בכלל בדיני נזיקין. מצד שני, אם ננסה למיין אותן לפי הגדרות לוגיות פורמליות, אנחנו נתקלים בקושי שלולא פיתוח של שלד קטגוריאלי לוגי מקיף (כמו שפיתח אריסטו בשעתו ללוגיקה הפורמלית), אין לנו שפה מוסכמת למיין לפיה. לכן מה שעשה קשת אינו נוגע לבעיה שאני דיברתי עליה.