התייחסות לטעמי ההלכה

שו"תקטגוריה: פילוסופיההתייחסות לטעמי ההלכה
יונתן לוין שאל לפני 6 שנים

שלום כבוד הרב!
 
מפעם לפעם עולה מדבריך במקומות שונים שיש להתייחס להלכה לפי הטעמים הגלויים שלה המופיעים בתלמוד וכי אין אתה מקבל טענות על טעמים נסתרים. מתוך כך אתה מציע להקל או להחמיר בעניין מסויים, הכל לפי טעמה של מצוה. 
 
אבל בלי קשר לנסתרות, מדי פעם עולה הלכה שניתן לה טעם מסוים בתלמוד הבבלי וטעם אחר בירושלמי (כמו שופר בשבת). לפעמים התלמוד מגלה את טעם המצוה והמחקר מציע טעם אחר מסתבר הרבה יותר (כמו נר הבדלה). 

אם האמת היא נר לרגלנו, איך ניתן בביטחון כזה "להתעסק" עם ההלכה לקולא (או ביטולא) בשם האמת ההלכתית תוך אי-בחינת הסוגיה ההלכתית מן ההיבט המחקרי (ככל שידנו משגת)? אולי הטעם האמתי של המצוה עודנו שריר וקיים?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

שלום יונתן.
אף פעם אי אפשר להיות בטוח בכלום. האם זה מונע מאיתנו להפעיל סברות? אין עונשים מן הדין, ויש שפירשו בגלל חשש פירכא (הסבר בעייתי מאד לדעתי). אבל לכו"ע את עצם האיסור כן לומדים מן הדין. אין פרשנות בעולם שהיא בטוחה ובכל זאת ההלכ המלאה במסקנות משיקולים פרשניים. לחשוש לטעות זה דבר מסורס ואינו נחוץ. במקרים מאד נדירים התלמוד אומר "וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה". בד"כ בהחלט עושים מעשים מכוח סברא.
ברור שאם יש תקנה שטעמה הגלוי לא מתאים לגדריה זה בהחלט שווה בדיקה או חשש לטעמים נסתרים. אבל בד"כ זה לא המצב ואין סיבה להניח שזה תמיד המצב. אם יש טעמים שונים בבבלי ובירושלמי זה רק אומר שגם חכמי התלמוד התלבטו מהו הטעם והרשו לעצמם לעשות פרשנות. בכל אופן, אנחנו צריכים נתחשב גם בבבלי וגם בירושלמי כמובן.
ולסיום, כתבתי כמה פעמים בעבר, שאי שינוי הוא לא בהכרח ברירת המחדל. לפעמים לאי שינוי יש מחירים כבדים הרבה יותר מאשר לשינוי. לכן לא תמיד נכון שהמשנה ידו על התחתונה. ומכאן שגם אם יש חשש לטעמים נסתרים, יש לא פחות חשש לכך שאין טעמים נסתרים ונכון לשנות. כעת עלינו לעשות את מה שנכון יותר בעינינו, וכמובן להתחשב גם במחירים של שינוי או אי שינוי.

השאר תגובה

Back to top button