התייעצות לגבי מסלול לימודים

שלום לרב,
אני פונה אליך בתור מי שמכיר הן את האקדמיה והן את עולם התורה, ועוסק בתחומים קרובים לאלו שאני רוצה לעסוק בהם.
בגדול מה שאני רוצה לעסוק בו בחיים הוא שילוב של פילוסופיה ולימוד תורה\הגות תורנית. אחרי שנתיים בישיבה (הגעתי לישיבה בגיל קצת מאוחר) אני צריך להחליט מה יהיה מסלול הלימודים שלי החל משנה הבאה. יש שלוש אפשרויות שאני מתלבט ביניהן:
א. לימודי תואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה
ב. לימודי תואר ראשון בפילוסופיה ואולי משהו שקשור ליהדות עם תעודת הוראה, ובמקביל לימוד בישיבה
ג. המשך לימוד בישיבה בלבד ללא תואר
 
יש שלושה עניינים שבהם הייתי שמח לשמוע את חוות דעתך.
 
יש כמה דברים שמניעים אותי לשקול לימודי מתמטיקה. שיקול אחד הוא אינטלקטואלי (אני לא בטוח שאני עצמי מבין אותו עד הסוף, זה קצת מעורפל) – אני חושב שיכולות להיות שאלות אינטלקטואליות מסויימות שארצה לעסוק בהן שיכולות לדרוש ידע מתמטי או מדעי, שהוא ידע שקשה להגיע אליו בלי תואר. גם שאלות פילוסופיות יכולות להשיק לתחומים האלה ויכול להיות שיהיה לי חוסר יכולת להתעסק בהן כראוי ללא ידע מתמטי. חלק מהבעיות שמעניינות אותי נוגעות בתחומים כמו הסתברות, אינסוף, ותורת המשחקים. מעבר לזה, בלי קשר לפילוסופיה מתמטיקה פותחת איזה צהר להיכרות ויכולת הבנה של הרבה תחומים אינטלקטואליים, כלומר זה תואר מאד "בסיסי".
שיקול נוסף הוא פרקטי – אני חושש ממה שייקרה אם אעסוק רק בפילוסופיה ותורה. אמנם אני מכוון לעיסוק בתחומים האלה בסופו של דבר, אבל זה הימור – יש מעט פרופסורים לפילוסופיה ור"מים בישיבות בעולם, וגם אם אהיה מדהים בתחומים האלה הגעה למשרות כאלה קשורה לעתים במזל ולא לגמרי תלויה בי. ללמד גמרא בחטיבה או תיכון לא נשמע לי שוס גדול (נחשפתי לזה קצת באיזה תוכנית שעשיתי בהרצוג, זה באמת לא נראה כיף במיוחד). מתמטיקה כן מאפשרת יותר תעסוקה בהקשר הזה אם אצטרך.
לזה מצטרפים שיקולים קטנים ולא חשובים כל כך כמו שתואר במתמטיקה נותן אולי יותר פרסטיג'ה בתוך האקדמיה ואולי איכשהו יעזור לי להתקדם גם בפילוסופיה וכו'.
מעבר לזה אציין שאני אוהב מתמטיקה ודי טוב בזה, אבל סה"כ השאיפה שלי היא כנראה לא להיות מתמטיקאי אלא להתעסק בתחומים שהזכרתי – תורה ופילוסופיה. הייתי שמח לשמוע את דעתך על השיקולים האלה, כפי שאפרט בהמשך המייל.
 
השאלה השנייה היא לגבי לימוד פילוסופיה באוניברסיטה. אם בכל זאת אחליט לבחור ללכת אול אין בנתיב של לימודי תורה + פילוסופיה, נשאלת השאלה האם כדי לדעת פילוסופיה ברמה גבוהה ולהשתתף בשיח הפילוסופי צריך לעשות את זה במסגרת אקדמית. דיברתי עם דוד אנוך על זה קצת, הוא אמר שהוא חושב שאקדמיה זה די הכרחי כדי להיות פילוסוף טוב, וקריאה לבד ככל הנראה לא מספיקה. אני גם מודה שחוץ ממך אני לא מכיר אף אדם שקרא פילוסופיה לבד ולא במסגרת אקדמית ועוסק בתחום הזה בצורה ראויה לשמה, וכן נתקלתי בתופעה ההפוכה – אנשים שלמדו לבד פילוסופיה והמיומנות הפילוסופית שלהם היא כשל אקזיסטנציאליסט מדופלם. לאור זאת, האם אתה חושב שכדאי ללמוד פילוסופיה דווקא באוניברסיטה או שאתה חושב שאפשר גם בקריאה עצמית?
 

השאלה השלישית היא לגבי לימוד תורה ותואר במתמטיקה. אני חושש מאד שבלימודי תואר במתמטיקה יהיה לי קשה ללמוד תורה תוך כדי בכמות שאני רוצה. התוכנית שלי היא בכל מקרה אחרי התואר הראשון להמשיך איכשהו במסגרת ישיבתית, אבל אני תוהה אם זה אופטימי מדי ואם כדאי לבנות על זה, בהינתן שבע"ה כנראה אהיה נשוי עד אז ואולי עם משפחה וכו'. האם אתה חושב שאני יכול לבנות על זה שגם עם תואר אינטנסיבי במתמטיקה ואחריו אוכל להמשיך לעסוק בתורה בצורה רצינית עד כדי עיסוק ממש?
 

 
פרשתי פה כמה וכמה שיקולים בשתי השאלות, אני בכלל לא בטוח אם הם נכונים עובדתית ומה המקום שראוי לתת לכל שיקול. אשמח אם תוכל לחוות את דעתך על השיקולים הללו – גם אם הם נכונים בכלל מבחינה עובדתית, וגם כמה מקום ראוי לתת לשיקולים הללו מנקודת מבטך.