חברות עם חילוני לעיני ילדים
שלום הרב
שאלה לא בדיוק הלכתית, יותר עצה חינוכית
למדתי בישיבה דתית לאומית. אני עם השנים נעשיתי מקפיד יותר בהלכה ("נשרפתי"). החברותא שלי מתקופת הישיבה (חבר טוב שלי) יצא בשאלה. נשארנו בקשר מצוין.
אבל כעת הילדים שלי גדלו (גילאי 7-5-3) ואני מתחבט אם מבחינה חינוכית זה בריא שהוא יבוא אלי הבייתה ויתרועע איתי גלוי ראש. עד היום כשהילדים היו בבית נתתי לו כיפה והוא שם (כדי לא לבלבל אותם). אנחנו גם לפעמים 'מדברים בלימוד' ואני יכול בקלות להסביר לו שטיקל גמרא עם תוספות וקושיה שיש לי (בשניה אחת חוזרים לאווירת החברותא מהישיבה. אבל איכשהו זה מרגיש טבעי ולא מוזר). אבל אני יודע שהילדים יבינו שהוא חילוני (ואישתו חילוניה אף שאלינו היא מגיעה בצניעות סבירה בהחלט. אין להם עדיין ילדים).
האם כדאי להיפגש רק לא לעיני הילדים? האם כדאי לדבר על זה ישירות עם הילדים? האם בכלל יש במפגשים כאלה סיכונים שצריך לקחת בחשבון, ואיך כדאי להמעיט אותם?
בתקווה למענה
תודה
זו שאלה קשה. אני אישית נוטה לא לנתק קשרים. קשה לשמור את הילדים שלך באקווריום מנותק (תיבת נוח). לכן עדיף לנהוג בפתיחות ולדבר על זה איתם. אם אתה במסגרת חרדית ששומרת אותם לגמרי בניתוק מהעולם הסובב, אז אולי יש מקום לנתק גם את זה. אבל במסגרות לא חרדיות הם יכירו חילוניים בעתיד מקרוב, ולהיכרות מוקדמת ומבוקרת יש גם יתרונות. בכל אופן, אין ערבויות להצלחה בשום דרך שתנקטו, ולכן בעיניי נכון יותר לנהוג בדרך שנראית נכונה כשלעצמה. אם הנזקים הם בבירור לצד אחד אז יש מקום לוותר על האמת. אבל אם יש חשש לנזקים בשני הצדדים אז סביר לבחור בדרך הנכונה כשלעצמה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer