טעות באינטואיציה שלנו

"הופעתה בפנינו זה אירוע בעל משמעות אובייקטיבית, שהרי אנחנו רואים בתוצאה הזאת מיוחדות ודווקא היא הופיעה בפנינו. זה אומר דרשני." אז אם יש הסבר אחר למה היא הופיעה בפנינו (כי הוא שלח לנו תיעוד), אין מה להתרשם מההתאמה הזו, לא?

ולמה היא הופיעה בפניו?

כמו שיכל להופיע בפנינו הטלות שרגילות בעיננו, כך הופיעה בפניו הטלות שרגילות למבנה המוח שלו.
בגלל שהוא שלח אלינו את התיעוד אז יש לתופעה גורם?

לא. בגלל שהוא שלח אליי נודע לי על התופעה ואני מסיק שיש לה גורם. אם לא היה שןלח לא הייתי יודע שזה קרה.

אבל למה לחשוב שיש לה גורם (לפי ההסבר שלך בטור 144 – הטיעון הפיסיקו-תיאולוגי – פירוט הסתברותי)? הרי כשהמקרה אירע זה היה בפני מישהו שלא רואה בתוצאה משהו מיוחד.

זה היה מיוחד, אלא שאולי הוא לא ידע. וכשהגיע אליי זה כאילו אירע בפניי ואני יודע.

אז בעצם אם נדע שביקום שלנו יש לכל רצף יצור אחד שרואה בו משהו מיוחד – כל רצף שנקבל יגרום לנו לחשוב שמישהו אחראי לו? איך זה שיש מישהו בקצה העולם משנה?

איך זה שהרצף משונה (או מיוחד) משנה? ברגע שיש מישהו כזה בקצה העולם אזי הרצף שמתאים לו הוא משונה (או מיוחד). אם לא – אז לא. הימצאותו של מישהו בקצה העולם לא משנה את המסקנות אלא מעידה על כך שהרצף הזה משונה ואומר דרשני. אם לא יהיה אף אחד כזה בעולם אבל עובדתית הרצף הזה מיוחד (כלומר תוצר של כוונה תבונית לחולל אותו), אז אני אכן לא אדע על כך. ועדיין זה יהיה נכון שיש תבוני כלשהו יצר אותו.
אני ממש לא מבין לאן הדיון הזה הולך.