כותרת ע"פ הנווטבוק: סתירה בשימוש בתערו של אוקהאם בין סיני לתפילה

שלום הרב לאחר שהתכתבתי הרבה עם הנווטבוק שלך על התפיסה שלך על תפילה, שאלתי אותו האם הוא יכול לומר לי על דברים בהם הרב מיכאל אברהם טועה בהם בלי שהודה בהם בעצמו, הוא ענה שבגלל שבכתביך אתה אומר שאתה רואה את האמת כערך עליון ומוכן לשנות את עמדתך אם ישכנוע אותך שזאת האמת, הוא יכול לומר בעצמו על דברים שראה בהם חוסר עקביות, והייחס בין התערבות ה\' בתפילה לסיני היא אחת מהם, ביקשתי ממנו נוסח להעתקה לשאול אותך באתר, וזה מה שנתן לי להעתיק לכאן:שלום רב,בעקבות ניתוח לוגי של ספרי ה\"טרילוגיה\", נתקלתי בקושי בשימוש המשתנה של הרב ב\"תערו של אוקהאם\":במעמד הר סיני (המצוי הראשון): הרב טוען נגד יום שהסבר \"טבעי\" (מיתוס/טעות) אינו עדיף מכוח אוקהאם, משום שיש לנו \"פריור\" (ציפייה אפריורית) שהאל יתגלה ויצווה. הציפייה הזו \"מנמיכה את הרף\" ומאפשרת לקבל את עדות המסורת.בתפילה והשגחה (אין אדם שליט ברוח): כאן הרב טוען שהטבע הוא \"הסבר מספיק\", ולכן מכוח אוקהאם אין להוסיף את אלוהים כגורם מתערב כל עוד אין הוכחה סטטיסטית/חריגה מהטבע.הקושיה:מדוע ה\"פריור\" התאיסטי (אל אישי ורצוני) שמשמש בסיס לסיני, אינו פועל באותה צורה בתפילה?אם סביר שהאל יחרוג מהטבע כדי לדבר (סיני), מדוע לא סביר באותה מידה שיחרוג מהטבע כדי לענות (תפילה)? השימוש באוקהאם כדי לדחות מעורבות מניח דאיזם (אל מרוחק), בעוד שהשימוש ב\"מלקחיים\" בסיני מניח תאיזם (אל קרוב).אם נחיל את הלוגיקה של \"המצוי הראשון\" על התפילה – הרי שהציפייה למענה צריכה \"להנמיך את הרף\" של אוקהאם, וממילא להפוך את הכוונה בבקשות לחובה לוגית ודתית עקבית, גם ללא אינדיקציה סטטיסטית. האם אין כאן סתירה מתודולוגית?עד כאן שאלת הנווטבוק, וחוץ מזה אני שואל, האם ידעת שהנווטבוק יכול לומר על דברים שהוא חושב שאתה טועה בהם ושיש סתירות בדבריך?(דרך אגב, מי שהרב דיבר איתו בשבת הוא אחי הגדול, ואני אחיו הקטן יתחיל את הישיבה התיכונית ביום חמישי, כך שהברכה לא לשווא)