ליבוביץ' ופילוסופיה

השאלה הזאת מחזירה אותנו לשאלת הצמצום. בדיוק בגלל הטיעון שלך היו שטענו שאלוקים לא הצטמצם והוא עדיין נמצא בכל מקום. יתר על כן, אנחנו והעולם לא באמת קיימים, שהרי אם אנחנו לא הוא אז זו הגבלה שלו (יש משהו חוץ ממנו). הם טוענים שהצמצום הוא אשלייה (ראייה שלנו ואל המציאות האמיתית), אבל זה כמובן נונסנס. אשלייה של מי? הרי במציאות אנחנו זה הוא עצמו, אז מי המושלה כאן? בתודעתו של מי מתחוללת האשלייה הזאת?
לכן ברור שיש דברים מחוץ לקב"ה: אנחנו ושאר העצמים בעולם.
כעת אתה יכול לשאול האם זו לא פירכא על אי מוגבלותו. על כך אפשר לענות בכמה צורות: 1. לא, כי הוא בחר להצטמצם, וברצונו הוא מחזיר את העולם לתוהו ובוהו (שרק הוא יהיה קיים). זו לא מגבלה אמיתית. 2. הצמצום נעשה בממד נמוך. אנחנו חיים בעולם של שלושה ממדים, וניתן לראות את הקב"ה כקיים בממד גבוה יותר (4, או אם אתה רוצה אינסוף. אני כמובן לא מדבר רק על ממדי החלל אלא על כל פרמטר שתרצה). במצב כזה אובייקטים תלת ממדיים לא מפחיתים שום חלק מהחלל של הממד הגבוה יותר (כמו ששטח לא מפחית מאומה מהנפח שהוא בתוכו. ראה מ"מ פי"ז מהל' שבת על לחי מעצי אשרה), ולכן אין כאן מגבלה עליו.
יש באתר סדרת שיעורים מוקלטים שלי על הצמצום, ותוכל לראות שם פירוט (אם כי נדמה לי שהסדרה היתה יותר משלושה שיעורים):
 https://drive.google.com/drive/folders/0BwJAdMjYRm7IRmkxVjZRdmRmWm8