למה לבחור בן 15 ללמוד גמרא כל היום?

תודה רבה.

אחדד עוד קצת: הבחור לא כל כך במצב שאפשר להושיב אותו יום שלם מול ספר בגלל סברות של דבקות בה' (נפה"ח), וגם אני לא. נראה לי שסברות כאלו מוסיפות מוטיבציה, אבל אי אפשר לשבת בגללן בביהמ"ד כל היום (אלא אם כן אתה מישהו בסגנון ה"יסוד ושורש העבודה").

בקשר למיומנויות למידה, השאיפה שלו אינה ללמוד מיומנויות למידה, הוא לא מתכוין להיות מורה הוראה, וגם לא מרצה למתמטיקה.

הקטע עם המשנה ברורה הייתה דוגמה לא נכונה שלי. הוא מוכן ללמוד נ"ך שעה ביום, ואת השאלות המעשיות להפנות למורה הוראה. בקיצור, זה לא שיש לו תיאוריה שמספיק ללמוד משנה ברורה כדי להיות תלמיד חכם, הוא יכול להבין את הצורך לבסס את הידע על הגמרא.

הוא שואל, במה אני שונה מאבא שלי. אם אבא שלי לא בנוי ללמוד כל היום בכולל, לכן הוא יוצא לעבוד, ומקיים את מצוות תלמוד תורה בלימוד של שעה ביום. למה אני לא יכול להתנהג כמותו? בגלל שאני בן 15?

בעניין מוסד חילופי, זה לא ממש ישים. גם הבחור עצמו לא רוצה לעשות כזה דבר, זה לא מתאים, זה לא מדבר אליו, ואין לו את הכישורים המינימליים בשביל להתקבל לכזה מקום (הוא לא מכיר את ה abc). הוא משלים עם האפשרות שיישב בישיבה עד נישואיו בעוד שלוש שנים, ואח"כ יעבוד בעבודה שאינה דורשת לימודים ברמה גבוהה מדי.

נקודת המוצא היא, מכיוון שממילא אין לו דבר טוב יותר לעשות בשלוש השנים הקרובות, למה שלא ישקיע אותן בלימוד גמרא. הוא מבין את זה. ועדיין, אנחנו מחפשים הגדרה מדויקת יותר מה הוא מרוויח מהשקעה כזו, פיתוח יכולות חשיבה? פיתוח סבלנות והתמדה? חיבור למסורת ולשרשרת הדורות? שידוך יותר טוב? (…) לאיזה יעד הוא אמור לשאוף?

כמובן שהשאלה עולה גם בגלל שקשה לו ללמוד, אם הוא היה נהנה אז הוא לא היה שואל למה.

תודה רבה

לדעתי אין הבדל בין לימוד נ"ך לגמרא שהרי הגמרא עצמה מבארת בצורה זו או אחרת את התנ"ך. כל דבר קשה בהתחלה אם יתייאש מכל דבר קשה, לאן יגיע…. אכן אדם צריך ללמוד מה שהוא מתחבר אליו זה השורש שלו, אבל אם לא ילמד מש"בר איך יידע הלכות? לסיכום למד מה שהוא אוהב ומתחבר אליו אבל יעשה מאמץ ללמוד גם דברים שקשה לו בחלק מהזמן. זה דווקא החלק המעניין והמאתגר ל"אכול" את הקשה ולהתגבר. במילים של ימינו "לשבור את השיא. וזה דורש מאמץ. הוא מרוויח מהשקעה כזאת המון – קודם כל הוא לא יהא נחנח.

אין בעיה שילמד שעה ביום מ"ב. השאלה ביסודה היא שאלה של בייבי סיטר (איך הוא שורד עוד שלוש שנים עד שיגיע לפרקו. בגיל 18 הוא יתחתן?). לכן איני רואה כיצד הסברים יכולים להועיל כאן. הלימוד לא מדבר אליו והוא לא מוצא בו טעם. אז אם אסביר לו שהוא מתחבר לשרשרת הדורות וזה מפתח את יכולות הלימוד שלו זה כן יושיב אותו? נשמע לי תמוה ולא משכנע.
אני דווקא כן הייתי מנסה לגרום לו להשלים לימודי חול ולנסות להתקדם במישור הזה. למה לגזור עליו חיים שלמים של חנווני או עיסוק משעמם אחר? אם כבר ברור שהוא לא נשאר ללמוד תורה אז שישקיע ויתקדם בצורה מסודרת בכיוון אחר. מדובר על חיים שלמים שלו, ובגלל שלוש שנים כאלה של בייבי סיטר יידפק לו כל המשך החיים? אני ממש נגד.