למה נמחקה ?
מחילה למה נמחקה ?
שאלתי שאלה שאלתית על גוי ששבת כמנהג אבותיו בלי ויברך בלי ויקדש בלי וקראת לשבת עונג
האם עצם השינוי הזה מצילו ממיתה
למה נמחקה ?
זו שאלה לא שאילתית ?
זו לא שאלה ?
נמחק בטעות?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
בסך הכל אברך פשוט מקרית ספר שלא יודע 'להמציא' אין לי תארים מהאוניברסיטה.
נודע לי ששבת בהגדרה כל יום 7 לשבות ממלאכה זה מוצר קדום הרבה לפני היהדות זה הפתיע אותי והחלטתי לברר ולבדוק בלט לי הבדל מהותי שאצל העמים הקדומים (יתכן שאצל קהילות הסובוטניקים היום, זה לא צורת שמירת השבת שלהם אלא כמו אצל היהודים) שמירת שבת הייתה מתוך תפיסה שזה יום טמא/מסוכן עם מזל רע ומה שיעשו בו לא יצליח ובין העמים האלו היו אף שהיו צמים בכל שבת כי זה יום עם מזל רע ומסוכן
במילא ההגדרה של שביתה בשביעי בבסיסה היא לא יהודית אלא מנהג אנושי של כמה אומות
מה כן התחדש ביהדות ?
זה שזה אמנם יום שביתה ממלאכה אבל מקודש ולא טמא יום של ברכה ולא יום של קללה
'ויברך' 'ויקדש' עד כאן נרלי הגיוני
כעת להלכה ולשאלה
גוי ששבת חייב מיתה
נראה מוגזם אם כי תמיד הבנו שזה כי הוא מתחרה איתנו בשבת שהיא אות ברית בינינו לבין ה' ואסור ל יחיד או אומה 'להידחף' לתוך האות והברית הזו בין ה' ובין בניו ולכן העונש החמור
שאלתי/הצעתי
אם הוא שומר שבת אבל כפי שיש בידיו ובידי אבות אבותיו קודם בכלל לאברהם אבינו קודם מתן תורה וזה במסגרת של יום מסוכן עצוב חשוך מקולל וחסר מזל
ולא כיום של ויברך ויקדש למרות שבמציאות הוא דוברת ממלאכה השביעי הוא בכלל לא מתחרה איתנו על האות והברית הזו אלא הוא אמנם על הכביש אבל בכיוון ההפוך ולא מפריע-מתחרה לנו
אין בזה איסור בטח לא חיוב מיתה
יעקב לו ויבושם לו
עד כאן הצעתי/שאלתי
מה לא בסדר ?
מה מומצא ?
החילוק? לעניות דעתי הרצוצה והמושפלת זה זוכר מאליו
מה דעת הרב על כך?
הם לא בררו ולא עמרו בשבת? ומה לגבי אוכל מפסולת? וכי הם שמרו שבת לדקדוקיה? מה שייך כאן חיוב מיתה? אז מה אם גם הם עשו משהו כל יום שביעי? מה הקשר אלינו? אתה לא רואה לבד שזוהי קלוץ קשייע?!
המושגים המומצאים הם ויקדש ויברך וידבר וכו'. זה מתחיל להישמע כמו פורים תורה…
נראה שהם לא עושים 'מלאכה'
יש מצב שהם לא מבעירים אש (סכ"ס לפי רבנו הפרופ' יובל נח הררי שליט"א זה תחילת ההתפתחות, הגיוני שעל המלאכה הזו יתחיל הגדרת 'מלאכה' שאסורה)
אולי הם גם לא מקוששים עצים ביום הזה. (הגיוני לפחות ביעקדן הקדום לראות בזה 'מלאכה')
לגבי כל שאר ה לט מלאכות תולדותיהן ותולדות תולדותיהם ומה יוגדר אב ותולדה דידה לא יודע מה קבעו חזליה"ם
מה שכן בבסיס ההגדרה זה לא יום מבורך לא יום מקודש בטח לא יום שקוראים בו עונג גם אם בפועל שובתים בו ממלאכה ובעיקר בחלק הזה ומהסיבה הזו הם לא חייבים מיתה למרות שבפועל שובתים
זו הצעתי ההלכתית.
מה דעת הרב על כך?
(החלק של פורים תיירע זה קומה שנייה אותה אציע אח"כ למה וושתי העסיקה דווקא בנות ישראל בשבת שרואות ביום הזה יום מבורך מקודש אוכלות בו ומרוצות ולא קבוצה מהאומות שאצלם שבת זה יום אבל צום מקולל וכו'
אבל זה כבר לא שייך לנפק"מ הלכתית אלא לפורים תיירע וצריך הסבר של עוד כמה הנחות יסוד ועוד חזון למועד)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer