למה שאהיה מחוייב לחז"ל?

שלום הרב, רציתי לשאול על סמכות חז"ל.(כשאני אומר לחז"ל אני מתכוון לכל הדעות/הפסיקות שנכתבו בגמרא).
נראה שאין אדם שחולק על הסמכות(גם במתרס הכי גושניקי שיש) שלהם.
כולם מתחילים מהם כבסיס, כהנחת יסוד.
ואת האמת שלא הצלחתי להבין למה,
למה אני צריך להקשיב להם?
מטעם מה אני מחוייב לפסיקה ההלכתית והאמונית שלהם?
 
מחילה אני אכתוב בחריפות פשוט זו סוגיא שאני מתהלך איתה כבר שנים, ולא מצאתי לה מענה אמיתי, מקווה שממך תצמח הישועה:)
 
נתחיל: 
שמעתי כמה תשובות לזה:
1) הם קדושים ענקים וגאונים, ומתוך כך אתה מחוייב להם.
דחייה: אז מה? זה שמישהו קדוש צדיק וגאון לא אומר כלום על הסמכות שיש לו לגביי.
בגלל גאונותו, הסבירות שהדברים שהוא יגיד יהיו נכונים יותר אבל זה עדיין לא מחייב אותי ללכת על פיו. הכי הרבה שזה מחייב מטעמים הגיונים זה להקשיב לו עד שאמצא סתירה בדבריו ואז אבחן את הדברים מחדש. "אין לדיין(לי) אלא מה שעיניו רואות"
2) עם ישראל קיבל על עצמו את הגמרא, ומתוך כך כל מה שנכתב שם הופך לאמת מוחלטת "אמת מארץ תצמח"
דחייה: נשאל על הגישה הזאת כמה קושיות, 
קושיה ראשונה: מה הקריטריונים לכך שעם ישראל קיבל דבר מסוים ונותן לו תוקף אלוהי?
שכולם עושים אותו? חצי? הרבנים שמייצגים את רוח האומה לשיטת הרב קוק עושים את זה?
וגם אם תענה שמדובר שבמשך כמה וכמה דורות עם ישראל הלך על פי הגמרא.
אז אענה שזה לא ראיה לכלום, הלימוד של עם ישראל בספר מסוים תלוי בכל כך הרבה גורמים ארציים- דפוס באותה תקופה, בעלי שלטון וכסף, הדעה קרובה ונוחה להמון, פוליטיקות, ועוד עשרות סיבות שגורמות ל א' להיות מפורסם ול ב' לא.
ואם תענה שבעם ישראל יש בחירה אלוהית שמתגלה בסקירה ממעוף הציפור.
אז אשאל על סמך מה אתה אומר את זה?
ואם עכשיו עם ישראל יקבל על עצמו את הספר של הבודהה אז לשיטת הדעה הזאת יהיה לו חזקה אלוהית?
 
קושיא שנייה: למה שזה יהיה חלק מהדברים שאני בוחן בדרך אל האמת?
אני חושב שהתשובה תהיה הבחירה האלוהית שמתגלה בעם ישראל. אבל אז יצצו הקושיות….
ובקיצור: לכאורה לא אמור להיות אכפת לי מה עם ישראל קיבל או לא קיבל אלא האם התורה הזאת היא נכונה או לא. בין אם עם ישראל יגידו שיש אלוהים ובין אם לאו.
 
קושיא שלישית: האם גם האתיופים מחוייבים לגמרא? הם לא נוהגים כמו הגמרא, ולא שמעו עליה. אז הם לא יהיו מחוייבים?
כלומר האם הסמכות שנובעת מקבלה, האם היא מחייבת את מי שמעולם לא היה חלק מה"חוזה" הזה?
 
3) הסמכות של חז"ל נובעת מתוך מכך שהם מעבירי השמועה מהר סיני, הם התורה שבע"פ הכי מסודרת שיש לנו.
 וכמו לפיד הם מעבירים מדור לדור את ההנחות יסוד הבסיסיות ביותר שניתנו בסיני.
דחייה: את האמת שזו התשובה הכי קרובה לתירוץ לדעתי, אבל אני עדיין חושב שהם לא רק מעבירי השמועה, אלא הם גם מוסיפים ומחדשים(שזה בעצם תפקידה של תושב"ע), ולכן לחידושים ולהוספות שלהם אני לא מחוייב.
אלא אני מחוייב למה שהועבר בסיני(קשה לי לחשוב על איך אפשר להחליט מה זה מה, אבל יש דברים ברורים שזה מדעתם).
מה גם, וזו דעה שמשום מה מכחישים ולא שמעתי יותר מדי שמתייחסים אליה בצורה רצינית- 
חז"ל היו בני אדם, אומנם גדולים אבל עדיין בני אדם.
ולכן הם פעלו בתוך מסגרת *תרבותית*, שכלית, רוחנית(לטוב ולרע) ומתוך אותה מסגרת הם פסקו הלכות.
עכשיו יש הלכות שהם לא קשורות לתרבות/קשורות בצורה מאוד מצומצמת ולכן פה לא תהיה בעיה.
אבל בהלכות שבהן הם פוסקים על פי המציאות שהייתה בזמנם, יש בעיה להחיל אותם על ימינו(לשיטתי לפחות, אשמח לשמוע אם הרב חולק ולמה?)
לדוגמא – נשים שיעידו/ידונו, רפואות שונות שעכשיו ההלכה אוסרת שימוש בהם(מטעם תמוהה שכתוב ש"הטבעים ישתנו", למה לא פשוט לומר שחז"ל טעו? זה אפילו לא סוגיא רוחנית?!?), כנראה גם נושאים שבצניעות שהיה בדורם, כגון שיער, זמר, חולצה מעל המרפק וכו(למרות שזה נושא שצריך לפרט עליו הרבה אז אולי בפעם אחרת)
ואם תכתוב שסמכותם נשענת על "לא תסור"
אז כמה שאלות:
1) לפי פשט הפסוקים וההקשר נראה שמדובר רק בדיני נזיקין.
2) מי שנתן את הפירוש ואת הסמכות של לא תסור זה חז"ל, כלומר הסמכות של חז"ל לפרש את פסוקי התורה נובעת מפסוק שהם עצמם פירשו אותו.
 
ובקיצור אני אומר משהו חריף, אבל אני חושב שבאמת אם הגמרא הייתה נכתבת בדורנו אז הפסיקות היו אחרות לגמרי!!!
ולכן נשאלת השאלה מה מונע מאיתנו לפסוק אחרת?
 
תירוץ נוסף לסמכות של חז"ל זה התירוץ הנ"ל- פרקטי לחלוטין.
4) אם לא יהיה ספר שממנו כולם מתחילים כהנחת יסוד, ועליו כולם נחלקים, יצא מצב שהתורה תתחלק לעשרות תורות אם לא מאות. כי כל דור יסביר הבנה אחרת, ובכל דור יהיה את הספקטרום הרחב של ההבנות בתורה.
ולכן בברירת מחדל אנחנו פונים אל הגמרא כמרא דאתרא אין סופית עד שיהיה סנהדרין, שם הם יפסקו וכל דור אחריהם יפסוק מתוכם ומתוך פסיקותיהם(מזכיר את מה שהרב קוק כותב בנבוכי הדור על יכולות הסנהדרין, וסוג של מה שבג"ץ עושה בימינו)
אני כן מצליח לקבל את הגישה הזאת, אבל גם היא לא עונה על למה לא מחליפים תקנה/סייג שכבר לא נכון להיום?(שחיקת סממנים לדוגמא, מעטים האנשים שמכינים לעצמם את התרופות. ולכן תאסור עליהם לשתות כדור אם יש להם מיחוש קל בראש כדי שלא יכינו תרופה?!?
נשמע לי אבסורדי לחלוטין, מחילה על החריפות)
הרי ברגע שתתיר, זה לא יגרום לאנשים לזלזל בגמרא ובפסיקות שלה, כולם מבינים שהמציאות השתנתה ולכן גם אנחנו משנים.
לא לשנות זה שמרנות עם ראש בחול.
 
שאלות נוספות שיעזרו למסגר את הדיון -האם חז"ל מייצגים את ה'אמת' האלוהית האבסולוטית, או שהם פשוט המערכת המשפטית שנבחרה לנהל את הדת?
 
בקשר לסביבה בה חז"ל חיו, האם ייתכן שחז"ל השתמשו ב'כלי הקיבול'(תרבות, ערכים) של דורם כדי לצקת לתוכם את התורה? המחקר מראה שמושגים כמו 'פרוזבול'(כלומר שהלל ראה את העקרון הזה אצל הגויים והוא ראה שם דבר טוב)או מבנה הסימפוזיון בליל הסדר הם אימוץ של תרבות זרה שעברה 'גיור'. 
אם חז"ל ידעו לקחת את הטוב והיעיל שבתרבות זמנם ולרומם אותו לקדושה, מדוע בימינו אנחנו נמנעים מלעשות זאת עם המדע, המוסר והמשפט המודרני?
האם הסמכות שלהם נבעה דווקא מהיכולת שלהם להיות רלוונטיים לזמנם, ולא מהיצמדות לעבר?
 
מחילה על האריכות אשמח ממש לשמוע מה היא דעת הרב בנושא ואיך הוא תופס את הדברים.
ואם יש לרב איזשהם מקורות שעסקו בסוגיא אשמח לשמוע עליהם, בלוקים, גם פסוקים….(למרות שזה מצחיק כי את הפסוקים פירשו חז"ל, אז חז"ל נתנו לעצמם יכולת לפרש את הפסוקים שאומרים שהם יכולים לפרש את הפסוקים? מעגלי קצת….)