למידה מטעות של חכם – הרמב״ם

בשיעור הבינה המלאכותית האחרון, דיברת על למידה מטעות של חכם, להבין למה הוא טעה כדי שלא נטעה בזה גם.

ואז נתת את הדוגמה של הרמב״ם – הרמב״ם ביסס תפיסת עולם על המדע של זמנו, משהתברר שהמדע בן זמנו הוא טעות אז ממילא גם התפיסה שגויה ואפשר לזרוק אותה לפח.

ואז אמרת שאפשר ללמוד מזה שצריך להתבסס על המדע של היום כדי לגבש תפיסת עולם כי זה מה שהרמב״ם עשה.

אני לא מבין את זה, אתה אומר שהלמידה מהטעות היא לחזור על אותה טעות?

האם הרמב״ם היה מתבסס על המדע של זמנו, והמדע של זמנו היה נכון, אז אין פה למידה מטעות, יש פה למידה ממקרה חכם ואז ברור שצריך לחזור על הפעולה. אבל אם הפעולה הובילה לטעות, למה לחזור עליה? אתה בעצם אומר בין אם הגאון טעה ובין הוא צדק, אני מיישם את הלמידה בצורה זהה? אם הוא התבסס על המדע של זמנו וצדק אני לומד שצריך להתבסס ואם הוא התבסס על המדע של זמנו וטעה, אני לומד מהטעות את אותו דבר, קצת מוזר.

הייתי מצפה שהלמידה מהמקרה הזה תהיה הפוכה, אל תתבסס על המדע בן זמנך שלא תטעה כמו הרמב״ם כשיתברר לך שהמדע של זמנך טועה.

אתה יכול להגיד שאתה מתבסס על המדע של זמנך כי זה הדבר הכי הגיוני לעשות, זה בסדר, אבל זה לא קשור ללמידה מהטעות של החכם…