חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

מה נחשב יותר מוסרי – תיאוריית קולנברג

שו"תקטגוריה: פילוסופיהמה נחשב יותר מוסרי – תיאוריית קולנברג
אביעד שאל לפני 9 שנים (08/06/2017 23:06)

אהלן , אמא שלי היא דוקטור , מרצה לחינוך , ובעקבות דיון שהיה לה עם הסטונדנטיות היא ביקשה שאפנה אליך את השאלה הבאה : 
 "הי.קיימת תיאוריה של קולברג על התפתחות מוסרית של האדם.לפי תיאוריה זו שלב מוסרי גבוה יותר הוא כאשר אדם פועל על פי מצפונו גם אם זה בניגוד לחוק.לדוגמא חסידי אומות העולם. הבעיה היא שלא תמיד המוסר של הבן אדם יותר טוב מהחוק, אז למה זה נחשב דרגה גבוהה יותר? וגם – אם כל אחד יעקוף את החוק, המצב המוסרי של החברה לא יהיה טוב יותר.
ובכן , מה דעתך ? האם שלב חמש מוסרי יותר מאשר שלב יותר ארבע?"

עכשיו זה שוב הבן שלה , אני מצרף לך קישור לתיאוריה של קולנברג בקצרה , 
תודה מראש ושבת שלום ! 
 
תיאוריית קולנברג : 
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92#.D7.AA.D7.90.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.94.D7.94.D7.AA.D7.A4.D7.AA.D7.97.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.A1.D7.A8.D7.99.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.A7.D7.95.D7.9C.D7.91.D7.A8.D7.92


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 9 שנים (09/06/2017 12:38)
שלום אביעד. קראתי במהירות את הערך בויקיפדיה. דומני שלמרות שמדובר בפסיכולוגיה יש שם טעות קטגוריאלית. זוהי פילוסופיה ולא פסיכולוגיה. הסולם שהוא מתאר אינו בהכרח עובדתי (כלומר שעובדתית כך מתפתחים ילדים) אלא נורמטיבי (כך צריכים להתפתח ילדים). כך למשל הוא מניח שהדרגה הגבוהה של המוסר היא ציות לחוק הפנימי (הצו הקטגורי). זו תפיסה קאנטיאנית שאני לגמרי שותף לה, אבל זו טענה בפילוסופיה (אתיקה) ולא בפסיכולוגיה. רבים חולקים עליה (וקולברג, וגם אני הקטן, כנראה נאמר שהם לא הגיעו לדרגת ההפתחות הגבוהה). כעת לשאלה. דומני שגם בה יש טעות יסודית. החובה לציית לצו הקטגורי ולצו הפנימי שלי אינה נובעת מזה שהפנים שלי יותר טוב מזה של החברה. אחרת חזרנו למוסר תוצאתי (שנבחן לפי טיב התוצאות). אבל זה גופא שייך לשלב נמוך יותר בסולם של קולברג. הציות למצפון שלי (הצו הקטגורי) הוא עצמו ערך, לא כי הוא מביא לתוצאות הכי טובות. כך לדוגמה, גרמני שלא ציית לחוק הנאצי יש לו שתי מעלות: 1. הוא פעל באופן אוטונומי (לפי צו מצפונו ולא לפי החוק). 2. הוא פעל באופן טוב יותר (כלומר הגיע לתוצאות מוסריות טובות יותר. לא רצח יהודים). אבל בה במידה אדם מרושע שלא מציית לחוק של מדינה מוסרית גם לו יש את מעלה 1. אמנם אין לו את מעלה 2. השלימות המוסרית מתקבלת כאשר אתה מאמץ את סט הערכים הכי טוב, ומציית לו באופן אוטונומי (ולא בגלל החוק החברתי או המדינתי). לכן אי אפשר לדרג את המצבים שתיארת על סולם לינארי. יש מצבים שבהם יש מעלה 1 ואין את 2 ויש את ההיפך. על פי קאנט (ואנוכי הקטן) עד כמה המצב של החברה והאנשים הוא טוב (נוח וטוב להם) אינו מדד בלעדי למדידת התיאוריה המוסרית. המוסר עושה את העולם טוב, אבל לא נכון שהטוב הוא המדד למידת המוסריות. ראה במחברת הרביעית שלי את הדיון על הצו הקטגורי. זו דוגמה מצוינת להבחנה הזאת. תוכל לראות גם במאמר הזה:
‘הצו הקטגורי’ בהלכה

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה