מוסר והלכה
הרב משום מה לא קיבלתי התראה על הלינק בו שאלתי את שאלתי הקודמת לגבי שיטתך בכך שיש הפרדה בין מוסר להלכה ואין קשר ביניהם אלא "בשעת הדחק" ששם צריך לערב מוסר בהלכה, כאשר הפירוש שקול. אני רוצה לשאול כמה דברים על שיטה זו:
א. אם אתה טוען שאלה שתי קטגוריות שונות – והאסמכתא שלך היחידה להתשמש בפרשנות מוסרית בתוך עולם הערכים הדתי הוא רבי שמעון ושעת הדחק – האם זה לא דחוק ועומד על כרעי תרנגולת? זה המקור התורני היחידי לדעתך? הפירוש של הרב הוא גם לא פשט דברי רבי שמעון לענ"ד וגם מקור יחידי
ב. טענת שהפרשנות יכולה להיכנס רק כאשר זו פרשנות בין שתי פרשנוית שוות וזה מכריע שכלית לפירוש המוסרי – נראה לי שאין מקרים כאלה שיש שתי פרשנויות שקולות, וגם נשמע לי שדבריך אומרים שאין מקום כלל למוסר, אלא רק לפרשנות. אם המוסר מסדר את הפרשנות הנכונה יותר – מעולה, אבל זה לא שמתחשבים במוסר.
אשמח להבהרה בעניין.
א. זו לא האסמכתא היחידה שלי. אני קודם כל נסמך על ההיגיון. אם אתה בספק אין מניעה לבחור את האופיצה המתאימה יותר למוסר. זה לא שונה משיקולי שעת הדחק ומצוקה. ההשוואה לרבי שמעון היא בזה (שרואים הכרעה משיקולי שעת הדחק ולא מפרשנות. אז גגם מוסר הוא שעת הדחק) ולא שזהו הפירוש לדבריו. מעבר לזה, רבי שמעון הוא דוגמה אחת מיני אלפים, וממש לא הבסיס העיקרי שלי. פוסקים כל הזמן מכריעים משיקולי מוסר. כבר בגמרא וגם אחריה.
ב. כאשר יש שני פירושים שאינך יודע להכריע ביניהם זה אומר שהם שקולים. אין לנו מדד כמותי להיגיון בכל פירוש. לכן לא נכון שזה נדיר. זה מאד שכיח. במקרים רבים יש פירושים שקולים. חשוב על כל שיעור עיון ששמעת ותראה שמסבירים את מחלוקת הרבס"ם והרשב"א או רש"י ותוס' בכך שזה סובר X וזה סובר Y. כיצד תכריע? בדרך כלל אין דרך אחת עדיפה. מעבר לזה, כאשר יש פירוש אחד עדיף קצת, עדיין ייתכן שהמצוקה המוסרית תצדיק להסתמך על הפירוש הפחות סביר. בדיוק כמו שעת הדחק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer