מוקצה לאחד ולא לאחר
שלום הרב,
הסתפקתי בשאלה לגבי בשר חזיר העומד לסחורה, אם יהיה מוקצה בשבת מחמת שעומד לסחורה, או שנגיד שמכיוון שחל עליו איסור סחורה, אז דינו יהיה כסתם בשר חזיר שמותר בטלטול לצורך הבהמה. מדובר במקרה שבעל הבשר הוא בעל חנות למוצרי חזיר, והוא עובר במזיד על איסור הסתחרות בבשר חזיר. השאלה אם איסורי המוקצה נקבעים לפי דעתו של אדם ספציפי, או לפי דעתו של האדם הסביר (כלומר שבטלה דעתו אצל כל אדם).
שאלה דומה היא האם חפץ מסוים יכול להיות מוקצה לאדם אחד אך לא מוקצה לאדם אחר.
בברכה,
אם הוא עומד לסחורה אז זהו ייעודו. מה זה משנה שהוא אסור? בעליו רוצה לסחור בו. איסור מוקצה בהלכה נקבע על פי דעתו של בעל החפץ. הרי אתה לא יכול להאכילו לבהמה נגד רצון בעליו כי תעבור על איסור גזל.
עקרונית בהלכה מוסכם שמוקצה הוא מוקצה לכולם, וכאמור תלוי בדעת בעליו. אמנם יש דיון בגמרא לגבי מוקצה לעשירים ולא לעניים, וראה מה שפסק בשו"ע או"ח סי' שח סנ"ב נגד זה. שם הדיון הוא ממי צריך להקצות כדי שיהיה מוקצה, ונפסק שאם הוקצה מעשירים הוא מוקצה, וממילא גם לעניים אסור לטלטלו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer