מקוצה מחמת חסרון כיס
מקוצה מחמת חסרון כיס, ההגדרה של החפץ זה דבר שאתה ממש נזהר עליו ולא תשתמש בו למלאכה אחרת ולכן אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו,יש לי שני שאלות
א) לא עצם זה שאתה רוצה לטלטלו לצורך גופו ומקומו מפקיע ממנו את היותו מוקצה מחמת חסרון כיס? הרי עצם זה שאתה רוצה להשתמש בו לדבר כמו גופו או מקומו מראה שהוא לא כזה חשוב לך ולכן אפשר להגיד שההגדרה של מקוצה מחמת חסרון כיס הוא פשוט דבר שאתה לא תזיז אותו בלי קשר לדין,כלומר ברגע שיש לך רצון להזיז אותו הוא כבר לא ממח"כ אלא פשוט טכנית אתה לא מזיז אותו
ב) קצת חוזר על סעיף א',האם אפשר להגיד שכיוון שהיום אנשים כבר לא נזהרים בממונם כמו פעם באמת אין כזה דין?
א. לפי זה אין בכלל איסור של מוקצה מחמת חסרון כיס. ממ"נ: אם אתה רוצה להזיז אז הוא כבר לא מוקצה ומותר להזיזו. האיסור נקבע לפי דעת בני אדם ו/או מה שחשבת בתחילת השבת. אם אח"כ אתה רוצה להזיז אותו הוא כבר מוקצה.
ב. יש כזה דין בדברים שהם מוקצים בדעתנו כיום. כלי זכוכית עדינים ויקרים אולי. אי אפשר לבטלו קטגורית בלי אבחנה, אבל יש מקום לבדיקה לגבי כל חפץ האם אכן הוא כזה כיום.
למשל, בעלי חיים של מחמד זו תופעה שקיימת היום ולכן דיניהם משתנים לעומת דינא דגמרא (הם לא מוקצים).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer