מידות שהתורה נדרשת

א. כן. אבל למה יש פסוקים שחז"ל בחרו ללמוד מהם דין בצורה של מידה ויש פסוקים שלפי הפשט לפי מה הם ראו בפסוק באיזה צורה צריך לפרש אותו
ב. יש תורה, נביאים, כתובים כוונתי לכתובים[דברי קדושה] כמו משלי ושאלתי האם עושים לימוד מכתובים ומה תוקפו האם ווארט, דרבנן, דאורייתא

א. עניתי על כך. כל מידה (מהמידות הטקסטואליות, להבדיל מההגיוניות – קו"ח ובנייני אב) מתחילה במבנה טקסטואלי כלשהו בתורה, כמו כלל ופרט, או גזירה שווה. כשיש מבנה כזה דורשים אותו לפי המידה הרלוונטית. אין כאן בחירה או החלטה. עושים זאת בכל מקום שבו זה קיים. כל זאת במקביל לפירוש הפשטי.
ב. לא מכיר את המונח 'דברי קדושה'. לא אתה המצאת אותו? יחסי ללימוד תנ"ך (כל שלושת חלקיו) הוא שאין מה ללמוד מהם. אבל מי שלומד מהם סבור שהוא לומד תורה. אני לא מכחיש שזו תורה אני מכחיש שזהו לימוד.
יש וורטים ויש דינים ממש אבל הם לא דאורייתא אלא 'דברי קבלה'. למעט גילויי מילתא (מילון מונחים שמתבסס על פסוק מהנ"ך) שיכול ליצור דין דאורייתא.
אם תרצה לדון הבא דוגמה, אחרת אנחנו נשארים ברמת הסיסמאות.

א. אבל לפי היחס של הרב ללימוד תנ"ך איך אפשר להוציא דין מהתנ"ך אם זה ברמת הפשט הרי אפשר להסביר מה שרוצים
ב. לפי מה יודעים אם זה דין דאורייתא או ווארט לא מחייב יש קריטריון ?

יחסי ללימוד תנ"ך מפורט במקומות אחרים. אבל זהבחלקים הלא הלכתיים. בהלכה יש לימוד ובחלקו הגדול הוא מבוסס על מסורת. אל תצפה חקריטריונים מנוסחים. זה לא עובד כך.

שהרב כותב מסורת הוא מתכוון הלכה למשה מסיני או מסורת איך לומדים מפסוקים ואם כאופן ב' איפה המסורת הזאת היום היא נאבדה?

השני. היא אבדה לנו.