מי קבע שהלימוד והעיסוק השכלי הוא הטופ/העיקר

לא ממש כתבתי שצריך לחזור לקורבנות. אני דווקא כן חושב שהיהדות מתחדשת – חסידות זה אחלה, קבלה זה אחלה, ואולי גם למדנות זה אחלה.
רק כתבתי שאין ראיות ממש שהיתה למדנות בתקופת ישראל בתנ"ך, ולא בטוח שזה שאלוקים שמח עלינו בשמים עכשיו בכלל זה.

הלכה הם ידעו בתקופת הנ"ך. זה כן. היו מקיימים פסקי דין על פי שני עדים (זה מוכח מהנביא), והקריבו קורבנות. וכמובן ויש עוד דוגמאות.

רק שבקרב כלל העם לא היו את הפלפולים, וכנראה שגם לא היה בכך צורך. לכל היותר ידעו את "פניני הלכה" בכללי וזהו.

הינה פסוק מדברי הימים המעיד שהמלך יהושפט היה צריך לשלוח שליחים מיוחדים כדי ללמד תורה בעם. קרי, שלא היה מדובר במשהו נפוץ בכלל.

בִשְׁנַ֨ת שָׁל֜וֹשׁ לְמׇלְכ֗וֹ שָׁלַ֤ח לְשָׂרָיו֙ לְבֶן־חַ֙יִל֙ וּלְעֹבַדְיָ֣ה וְלִזְכַרְיָ֔ה וְלִנְתַנְאֵ֖ל וּלְמִיכָיָ֑הוּ לְלַמֵּ֖ד בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ חעִמָּהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם שְֽׁמַעְיָ֡הוּ וּנְתַנְיָ֡הוּ וּזְבַדְיָ֡הוּ וַעֲשָׂהאֵ֡ל ושמרימות וּשְׁמִירָמ֡וֹת וִיהוֹנָתָן֩ וַאֲדֹ֨נִיָּ֧הוּ וְטוֹבִיָּ֛הוּ וְט֥וֹב אֲדוֹנִיָּ֖ה הַלְוִיִּ֑ם וְעִמָּהֶ֛ם אֱלִישָׁמָ֥ע וִיהוֹרָ֖ם הַכֹּהֲנִֽים׃ וַֽיְלַמְּדוּ֙ בִּיהוּדָ֔ה וְעִ֨מָּהֶ֔ם סֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת יְהֹוָ֑ה וַיָּסֹ֙בּוּ֙ בְּכׇל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַֽיְלַמְּד֖וּ בָּעָֽם׃

וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם

מי אמר שהייתה למדנות בתנ"ל? אגב, מי אמר שלא?! גם חסידות לא הייתה שם. אם אתה מקבל התפתחויות איני מבין מה הדיון כאן. דרכי הלימוד משתנות עם הדורות וזה בסדר גמור. תאמין לי שגם את פניני הלכה הם לא ידעו. פניני הלכה הוא התוצאה של הפלפולים שלנו.
הפסוקים שהבאת לא מוכיחים מאומה. זה שצריך ללמד את הציבור זה אומר שיש הרבה עמי ארצות. איך זה קשור לשאלה מה ואיך למדו שם? וכי היום לא צריך ללמד תורה בציבור? אגב, השליחים שם לא לימדו קצוה"ח ושמעתתא אלא את ספר התורה. מה שאתה יכול להוכיח (וגם זה לא נכון, כאמור) זה שהם לא ידעו את התורה ולא שלא למדו פלפולים.

אני מקבל כל התפתחות לגיטימית.
קשה לי עם ההתנגדות לחסידות או התנגדות לתפיסות ששמות את הבנייה ופיתוח הארץ במרכז.

הפסוק שהבאתי מדברי הימים מראה שלימוד תורה היה דבר נדיר שמבוצע על ידי אנשים בודדים.
נכון, זה לא דומה ללמדנות של הגמרא שיש היום, אבל עדיין אפשר אולי להסיק שמה שכן היו לומדים לא היה באופן "למדני" (פלפולים וכו') כמו שצריך להתבצע היום בקרב כל העם (על פי התפיסה החרדית-ליטאית).

איך שאני רואה את הדברים – שליחי המלך והנביאים היו מגיעים לכל מיני מקומות ועושים קצת "פניני הלכה" לכולם, וזהו.

ההתנגדות שלי לחסידות אינה קשורה לשאלה מה היה בזמן התנ"ך וגם לא למרכזיות הלימוד. בעיניי זו חרטא, והתפיסות לא נכונות (מעמד הצדיק וכו').