מסירות נפש
שלום הרב, קודם כל תודה על הדברים שאתה כותב וכו\', איך שאני מבין המעלה הגדולה בלמסור את הנפש על קידוש ה\' היא שאתה כאדם לא מרוויח מזה, ברגע שאנו מרוויחים הנאה כלשהי וכדומה יש נקודה שבה האדם נוגע בדבר והוא לא עושה את זה למען הקב\'\'ה, אלא למענו. אבל אם האדם יודע שכאשר הוא ימסור את נפשו הוא יהיה במעלת דניאל חנניה מישאל ועזריה וכו\' אז חזרנו לאותה נקודה שבה האדם מוסר את נפשו, למענו. אז אם כן מה המעלה של קידוש ה\'? תודה
ראשית זה לא נכון שמסירות נפש כזאת היא חסרת ערך. גם לא לשמה הוא מעשה בעל ערך. שנית, אתה טועה לוגית. העובדה שאדם יודע שהוא יגיע למעלה גבוהה לא אומרת שהוא בהכרח יעשה זאת בשביל לזכות במעלה ההיא. ושלישית, מעלה רוחנית גבוהה אינה אינטרס (להבדיל משכר ועוה"ב), ולכן פעולה עבורה היא פעולה לגמרי לשמה.
ראה בהקדמת אגלי טל שם הוא מבחין בין לימוד תורה לשם הנאה (שהוא לא לשמה) לבין לימוד שמלווה בהנאה (שהוא לשמה גמור).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer