ניסוי ליבט, סוגי החלטות וניהיליזם
מש"כ שניסויי ליבט אינם רלוונטיים לשאלת הרצון החופשי כיון שהם לא בדקו דילמה אמיתית אלא לחיצה על כפתור שאין לה משמעות לשום דבר.
לפי זה, האם אתה סבור שנבדקי ליבט היו צריכים שלא לעשות כלום (בעצם – להפסיק את השת"פ עם ליבט…) כי הרי ממילא במקרה שלהם רצונם לא היה חופשי אלא דטרמיניסטי?
לא הבנתי את הפלפול הזה
אתה טוען (ובצדק) שלדטרמיניסט אין סיבה אמיתית להחליט לעשות משהו, כי הרי גם אם יחליט לשכב כל היום במיטה ולבהות בתקרה יתברר שהוא היה מוכרח לעשות זאת ולא היתה לו אפשרות אחרת.
ובהיות שגם אתה מסכים שלא כל החלטותינו הן חופשיות, וחלקן דטרמיניסטיות כמו בדוגמא של ליבט, האם אתה סבור שבמקרים כאלו עלינו פשוט לא לעשות כלום? אם מישהו מבקש ממני ללחוץ על כפתור מתי שבא לי, זה יהיה שטותי להחליט מתי בא לי וללחוץ?
בהסתכלות הדטרמיניסטית, אם הוא לחץ הוא היה מוכרח ללחוץ. אז מה פשר השאלה הזאת?
ואתה היית מוכרח לענות לו על השאלה (כי בשביל זה הקמת את האתר).
עדיין לא הדגמת פעולה אחת של בחירה חופשית.
זה כמו לדבר על קיומם של חדי קרן בלי להביא אפילו דוגמה אחת של חד קרן במציאות.
אז בזה אני מסכים איתך, שיש בחירה חופשית, בעולם המושגים של האדם החושב.
אני חושב שחלק מהפלפול בנוי על היסוד של עבד ה' הוא לבדו חופשי.
פוסק, אכלתי היום מלפפון ולדעתי הייתה לי בחירה חופשית האם לאכול אותו או לא (ולאיזה רוחב לחתוך את הפרוסות והאם לקלף רצועות מהקליפה). מה רע בדוגמה הזאת?
הרב מיכי,
זה לא רק 'בהסתכלות הדטרמיניסטית', אלא גם בהסתכלות הליברטאנית, כי הרי אתה מודה שהחלטות מסוג זה אינן חופשיות אלא הן דטרמיניסטיות (ולכן אתה טוען שהניסוי של ליבט לא רלוונטי לשאלת הרצון החופשי).
אז אתה מסכים שבהחלטות מסוג זה מצופה מהאדם לא להחליט כלום ולא לעשות כלום?
כמו שאמרתי. אין לי שום בעיה עם דעתך. "יש בחירה חופשית, בעולם המושגים של האדם החושב".
אבל מבחינה פיסיקלית אנו חיים בעולם עם חוקים פיסיקליים. ובמציאות הזו מה שקורה מוכתב מכוח החוקים. גם אם אתה מאמין חזק שנטה קלאוס יבוא. הוא לא יבוא במציאות. אלא אם כן אתה מזהה את תפיסת עולמך עם המציאות. כלומר הוזה.
אחד העם, עניתי בדיוק על כך.
פוסק, אז לאיזו דוגמה אתה מצפה? אתה טוען אפריורית שאין בחירה חופשית והכל דטרמיניסטי אבל משום מה מציג את הטענה שלך כאילו רק לא נתנו דוגמה. יש דוגמה של אכילת מלפפון וכל צד מתאר אותה לפי שיטתו. אני רואה בה בחירה חופשית לא דטרמיניסטית (הפיזיקה לא גרמה לי להחליט לאכול אותו) ואתה לא.
השכל הישר אומר שאין חדי קרן אין סנטה קלאוס ואין בחירה חופשית.
כל המושגים הללו נובעים מרגשות רצונות ותשוקות ולא מניסויים מדעיים.
הטבע מראה הפוך מאותם רגשות. ועל האדם ל ב ח ו ר האם הוא הולך אחרי השכל או אחרי הרגש.
סבבה אני רק לא מבין למה אתה מציג את הטענה שלך כאילו לא נתנו דוגמה. יש דוגמה ועליה המחלוקת ולדעתך השכל הישר פוסק באופן כללי וגורף שאין בחירה חופשית. את הנקודה העדינה שלך שהאדם כן בוחר האם ללכת לפי השכל או הרגש והאם כוונתך לבחירה חופשית במובן הלא דטרמיניסטי – לא הבנתי.
הדוגמה שהבאת היא דוגמה של מלפפון ופה שמכרסם אותו. אלו דוגמאות מהעולם הפיסיקלי שעד כמה שהשכל הישר מגיע הוא אומר שהוא מתנהל בצורה לא חופשית אלא עם חוקים ברורים.
אתה טוען מתוך רגש שמדובר בבחירה חופשית. אחת הסיבות לאותה הרגשה היא שלא הרגשת את הסיבה לכך שבחרת לאכול מלפפון. רגש. זה לא הוכחה. ככה פעם הוכיחו את קיומם של אלים שדים ורוחות. הם לא הבינו את הסיבה לדברים. כך נולדו הדתות.
הרב מיכי,
האם אתה נוהג כך בחייך? האם בכל התלבטות מהסוג הזה אתה זונח את הרצון ונותן לדברים להיעשות מאליהם?
אתה טוען מתוך רגש שלא מדובר בבחירה חופשית וגם לך אין הוכחה. אף אחד לא התיימר להביא הוכחה לבחירה חופשית אלא רק להגיד שאין הוכחה הפוכה ושתחושת הסבירות הפנימית מצדדת בקיום חופשי של הבחירה. והכל טחון כגרבר לתינוקות.
אין בעיה שמה שאני טוען נובע מרגש. הבסיס הוא מדעי. יש חוקי פיסיקה.
אצלך הבסיס הוא רגשי. רק כי המחשבה הזו גורמת לך להרגיש טוב. ליתר דיוק רק כי שלילת המחשבה הזו גורמת לך להרגיש רע. לכן אתה מאמין בה.
לי אין את המחסום הזה. לא היה אכפת לי להאמין שיש בחירה חופשית. הפוך. זה היה תואם את התחושה שאין סיבה שכופה עלי להחליט דברים.
אני צריך לדייק. זה לא "להאמין שאין בחירה חופשית" אלא זה "לחשוב שאין בחירה חופשית". כי מבחינת הרגש ששייך לאמונה על כל אדם כפוי לחשוב שיש לו בחירה חופשית מהסיבות שתיארתי.
לדעתי לא תיארת אותי נכון. להבדיל מכמה חכמים ונבונין למשל אני חושב שאין שום שמץ שמציץ משומצץ של השלכה תחושתית/שיפוטית/חווייתית בין דטרמיניזם לבחירה ולדעתי גם השאלה של כן בחירה לא בחירה היא מנופחת מעבר לכל פרופורציה ומשום מה הפכה לדיון מכובד במקום לשאלה נקודתית שמעניינת במידה סקרנית מוגבלת. אבל האפשרות עקבית ולא מופקעת בכלל, זה הכל.
אחד העם, כשאין לי הכרעה מפורשת בעת שאני חושב אני באמת משאיר זאת להתבשל מאליו.
זה לא תלוי בסוג הדילמה?
בדילמה כמו לחיצת כפתור שייכת הכרעה מפורשת?
היא הפכה לדיון מנופח כי זה נותן לבני אדם את התחושה שהם אלוהים וזה גורם להם להרגיש טוב. במילים אחרות הגאווה כהרגלה נפחה את הדברים מעבר לכל פרופורציה.
השאלה אם בחירותיו של האדם הן חופשיות היא שאלה מדעית. ובינתיים אין שום סיבה מדעית לחשוב שהן חופשיות. יש רק סיבה רגשית או ייצרית.
הרב מיכי,
"זה לא תלוי בסוג הדילמה?
בדילמה כמו לחיצת כפתור שייכת הכרעה מפורשת?"
אחד העם, מה לא ברור? לחיצת כפתור אינה הכרעה. זה פיקינג ולא צ'וסינג.
האם שייך להפוך פיקינג לצ'וסינג?
למשל: בהתלבטות האם ללחוץ על הכפתור. אני אעצור, אשקול בכובד ראש את הצדדים, למה ללחוץ ולמה לא ללחוץ, ואז אקבל החלטה מושכלת. זה כן יהיה צ'וסינג?
אין כאן צדדים, אז את מה תשקול. אם יהיו צדדים משמעותיים זה כמובן יהיה צו'סינג.
טוב, נדמה לי שמיצינו לגמרי.
הרב יש כזה ניסוי עם הזאתי שהביאו לך לפה,
https://rationalbelief.org.il/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D/
אני יודע. הפניתי לניסוי הזה לא מזמן, וגם עסקתי בו בשיעור האחרון שנתתי בסדרה על בחירה חופשית.
אפשר קישור ליוטיוב לשיעור שבו דנת על הניסוי של ליעד מודריק?
שיעור 11:
https://youtu.be/Q2w8abWRiGo
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer