סיום מסכת ביום אחרון

זה נראה כמו קונץ. הרעיון הוא שיש שמחה של מצווה בסיום והכל נגרר אחר החיתום. אבל אם ראשו רובו ושולחנו ועיקרו ונופו רחוקים הרבה וכבר התעכלה כל השמחה אז מה מוסיפה השורה האחרונה הזאת או העמוד האחרון הזה

ואם עושים זאת ליום אחד, זו גם בעיה? אז מה הגבול? עקרונית איני רואה בזה בעיה. אולי אם הטווח הוא ארוך מאד אז כן, וגם בזה איני בטוח.