ספק בתכלת
שלום הרב,
לאדם הנמצא בספק האם התכלת הרווחת היום היא התכלת המקורית שעליה דיברה תורה:
1. האם יש בעיה כלשהי בכל זאת לשים את התכלת? יש בל תוסיף בזה? איסור אחר?
2. במידה ואין, האם לא חובה עליו לשים מצד ספק דאורייתא לחומרא?
3. במידה והתשובה ל2 היא כן, האם במקרה של צער בעלי חיים ודאי, ספק דאורייתא הוא עדיין לחומרא? (אני מניח שזה תלוי במקור של צער בעלי חיים, האם מדאורייתא או מדרבנן)
תודה
- לדעתי אין. לשים קלא אילן זה אסור בפשטות מדיני המסחר. ובל תוסיף לא שייך כאן כי אם זו לא תכלת אז אינך מוסיף כלום. דווקא אם זו כן התכלת יש מקום לדון מי ששם כראב"ד (שני פתילים) או כרש"י ותוס' (ארבעה) עובר בבל תוסיף לפי הרמב"ם (פתיל אחד).
- לדעתי בהחלט כן. אמנם יש טענה של כמה אחרונים (רעק"א) שבספק מסוג כזה אין כלל ללכת לחומרא, שכן אם גם את תשים תכלת אם זו לא התכלת לא יצאת ידי חובת תכלת. החובה ללכת לחומרא זה רק כאשר אם הלכת לחומרא ודאי יצאת מכל הבעיות. אבל בפשטות יש ללכת לחומרא גם במצב כזה, וכבר האריך בזה הרבי מרדזין בספרו.
- לא הבנתי את השאלה. איך הגענו לצעבע"ח?
3. ממה שאני מכיר הורגים חלזונות בתהליך ההכנה של התכלת. האם אני טועה?
לא ידוע לי. מעבר לזה, הריגה אינה ציעור. סבל הוא ציעור.
משום מה התגובה שלי לא עלתה.
לא הבנתי למה החילוק הזה רלוונטי. הריגת בעל חיים חמורה לפחות כמו צער בעלי חיים. אם צער בעל חיים אסור, הריגת בעל חיים אסורה לפחות באותה רמה. לא כך?
כך או כך, גם אתה תסכים שיש בעיה מוסרית להרוג בעלי חיים (מבלי להיכנס לניואנס שמוסר הוא בין בני אדם. יש פה בעיה ערכית)
כך או כך, השאלה היא יותר כללית, האם ודאי איסור מוסרי (כמו הריגת בעל חיים) נדחה מפני ספק דאורייתא?
טוב, אחזור שוב שאיני מסכים. הריגת בע"ח אינה צעבע"ח אלא אולי בל תשחית. וכשיש צורך אין בל תשחית.
אם היה איסור מוסרי כנגד ספק דאורייתא יש מקום לדון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer