ספרטניות

האם אדם כן/כנה. כששכנעת אותו במשהו חשוב בחיים שצריך ללכת לפיו והוא השתכנע. לצורך הדוגמא: שכנעת אותו ואף הוא מודה שהשתכנע במציאות האל ובאמיתות התורה (כל זה רק במקרה שהוא באמת השתכנע ולא אומר סתם). אם הוא יגיד אחרי כל זה, לא נראה לי שזה נכון או אולי לא, אז פה לדעתי הוא לא נוהג בכנות, אבל אם הוא יגיד זה נכון אבל אין לי כוח/רצון לקיים, אז כאן הוא עדיין נשאר כנה. יש נטיה לערבב בין השניים. ולכן שאלתי, האם אני צודק בהבחנה?

לא. לפעמים יש טיעונים משכנעים אבל האינטואיציה אומרת שמשהו בהם לא נכון. ראה טוריי על פרדוקסים.

אני מדבר במצב שהאינטואיציה אומרת לך שזה כן נכון, אז גם כאן בנאדם שכתוצאה מכך לא יקיים מצוות, הוא עדיין אדם כנה, מפניי שהוא מסכים שזה נכון, ובכנות הוא בוחר שלא לקיים.

הוא עושה את מה שלא צריך ונמנע ממה שצריך, במודעות גמורה.

אז אתה סתם מגדיר. תגדיר איך שאתה רוצה. לםי הגדרתך זה כמובן מה שיוצא. מה השאלה?

אולי הוא עושה מעשה לא ראוי. כשהוא פועל בניגוד למה שהוא עצמו מאמין. אבל הוא לא עושה שקר בנפשו. אלא אם למרות שהוא משוכנע, הוא סותר את עצמו אומר זה בסדר זה מותר אפי' שהוא לא באמת מאמין בזה. זה נכון?

וואו, נשברתי. אתה חוזר שוב ושוב על אותה הגדרה טריוויאלית. מיציתי.