פסיכולוגי
שלום הרב
מה אתה חושב שיהיה מענה ראוי למי שיטען שכל הדברים שאני מרגיש וודאות לגביהן (מוסר, משמעות, בחירה) זה אשלייה, איזשהו צורך פסיכולוגי מועיל. הוא לא מכחיש את זה שאני מרגיש ככה, אלא טוען שאני אכן מרגיש ככה מסיבות כאלה וכאלה וכך התפתחתי. לדוגמא יכול להגיד לי שגם יש אנשים שמכחישים את זה שקרה להם משהו (מדחיקים) כי זה עוזר להם לתפקד יותר טוב אבל מן הראוי שיתפכחו כי לא זו המציאות האמיתית. לכן גם עלינו להתפכח על אף שאנחנו רוצים להאמין בדברים הללו (כלומר שהרצון להאמין בדברים האלה והביטחון הנפשי אינם באמת מהווים קריטריון) האם יש דרך לצאת מהברוך הזה?
תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כבר אמרתי שאי אפשר.
ברור שלא. אבל גם על זה הוא יטען שזה נובע מצורך פסיכולוגי. עצם הצורך שלי לראות בזה משהו אמיתי. אז איך אפשר לצאת מהמעגל הזה?
מה אכפת לך מה הוא יאמר? גם אני יכול לומר ששניכם לא קיימים (בעצם רק אתה כן קיים ואתה היפופוטם סגול על מאדים)
תשאל את השואל- אולי גם הטענה שלו עצמה היא אשליה וצורך פסיכולוגי …
?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer