סתירה בנוגע למנהג. לא הבנתי את דעתך

הרב, רציתי להבין נקודה שנראית לי לכאורה לא עקבית. בתשובה לגבי סליחות כתבת: "סליחות הוא מנהג, ובפרט נוסח הסליחות, ולא צריך להתייחס לזה כהלכה מחייבת", ואף כתבת שאפשר ורצוי לקצץ לפי ההבנה והכוונה.

לעומת זאת, לגבי כיפה כתבת: "אני לא משוכנע [שברכה בלי כיפה היא איסור הלכתי ממש], אבל מכלל מנהג ודאי לא יצאנו".

מה בדיוק ההבדל מבחינתך? הרי בשני המקרים מדובר במנהג ולא בדין הלכתי. אם מנהג כשלעצמו אינו הופך דבר להלכה מחייבת, מדוע בכיפה יש משמעות לכך ש"מכלל מנהג לא יצאנו", ואילו בסליחות אפשר לומר שאין להתייחס למנהג כאל הלכה מחייבת ואף לקצץ בו?

האם אתה מבחין בין סוגים שונים של מנהגים – למשל מנהג שהפך לנורמה דתית מחייבת לבין מנהג שאין לו תוקף מחייב – ואם כן, מה הקריטריון שמבדיל ביניהם?

ובפרט, האם מבחינתך אדם רשאי שלא לחבוש כיפה, כשם שהוא רשאי לקצר בסליחות, אם הוא אינו רואה בכיפה חיוב הלכתי? או שבכיפה אתה סבור שיש בכל זאת מחויבות מכוח עצם המנהג, גם אם לא מכוח דין?