עוד יותר טוב ועוד יותר טוב

לגבי שאלת הסבל בעולם, ספציפית לגבי סבל שלא נובע מבחירות בני אדם: 
1. אתה טוען שאלוהים לא מתערב ועושה ניסים כי הוא רוצה עולם דטרמיניסטי ולא ניתן להעביר גבול ברור שדורש התערבות. בעיני זה חלש כי יש לו יכולת למנוע מקרי סבל בלי שאף אחד ידע שהוא התערב אפילו ( ככה שמבחינה "חינוכית" בני אדם יחיו בתודעה של דטרמיניזם). אני לא מדבר על למנוע את כל המקרים אלא אפילו מקרה אחד בודד של סבל קטן שנגרם משיפשוף מרפק בשולחן. בנוסף, גם אם אין קריטריון ברור מתי כן כדאי להתערב יש מקרים ברורים שמצדיקים ( לדחוף טיפה לוח טקטוני כך שלא יגרום לצונאמי שישמיד רבע מיליון בני אדם).
2. אתה טוען שבהנחה שאלוהים החליט לא להתערב (החל מאיזה שהוא תאריך באלפי השנים האחרונות משום מה) והכל צריך להיות דטרמיניסטי, נטל הראיה שיכולים להיות סט חוקי פיזיקה אחרים שיגרמו פחות סבל הוא על המקשה (לא פחות!) מכיוון שצריך להגיע לתוצר סופי זהה ליקום שלנו ( עד כדי שהגעת לדיונים על נקודת רציפות אי סליקה), והראיה שלך להנחה התמוהה שצריך תוצר סופי זהה היא העובדה שזה התוצר הסופי. מה היה נורא כל-כך אם היו סט חוקים אחרים שהיו מייצרים פחות סבל (מספיק שיצור אחד יסבול קצת פחות לאורך ההיסטוריה) והיה קצת פחות גרגירי חול בחוף בפלורידה, או שתוחלת החיים של קקטוס מצוי היתה שנה אחת יותר? מה קדוש כל-כך במצב המדויק של היקום שלנו שאי אפשר היה לוותר עליו בשביל לחסוך סבל מיותר?