על אמונה ורציונליות

"אוסיף שבעיניי המחיר הכבד ביותר שאצטרך לשלם אם וכאשר אצטרך לוותר על אמונתי באלוקים הוא הויתור על הרציונליות. זהו מבחינתי היחס הבסיסי בין אמונה למדע."
העתקתי מהמאמר שלך פה באתר על סדרת אמונה ומדע חלק 1.
אז אתה בעצם אומר שאמונה יכולה להיגזר מרציונליות וטענה רציונלית היא לא טענה הכרחית או וודאית ולכן זה לא סותר אחד השני? נראה אבל שיש להגדיר מה זה רציונלי כי מן הסתם יש שלא מאמינים וסוברים שהם הרציונלים.

ויתור על אמונה באותן הנחות שיש לי כעת הוא אכן ויתור על רציונליות. אבל שינוי ההנחות יכול לגרור שינוי (ולא ויתור) של האמונה.
טענה רציונלית היא טענה שמתאימה לשכל הישר ולהיגיון. אני לא חושב שמישהו יכול להציע הגדרה אובייקטיבית ומוסכמת לרציונליות. אבל בכל אופן זה שיש אחרים שסבורים משהו לא אומר שהם צודקים. ואם את מצפה להגדרה שתראה שכל האחרים טועים ותחזיר את כולם בתשובה זו ציפייה ילדותית. כל מושג יסודי מעצם היותו כזה לא ניתן להגדרה.
לדוגמה, עקרון הסיבתיות הוא עיקרון רציונלי והגיוני. אבל ברור שהוא לא ודאי, ובטח שהוא לא תוצאה של טיעון לוגי (וגם אם היה, לטיעון לוגי תמיד יש הנחות). ממנו ניתן לגזור את קיומו של אלוהים. זה לא אומר שאין כאלה שסבורים שאין אלוהים או שעקרון הסיבתיות לא נכון (או נכון בחלקים אחרים מזה שאני חושב).