עצה לשרותים

מדוע בית הכסא סמוך בהית עשירים לפי שהוא סגולה לאסוציאציות.
בישיבה שלמדתי בה אחד הבחורים, לא חכים ולא טיפש, נתפס לברסלב. בפורים התבסם בא וצעק בקול בוכים הרב הרב יש לי חידושי תורה נפלאים אבל מה עושים עם הגאייווה אוי הרב הגאייווה מה עושים. גחן אלי אחד הר"מים שעמד לידי וסינן בשקט: חבל שהוא לא בא ואומר לי אותם, הייתי מרגיע אותו שאין לו במה להתגאות.

יפה מאד, אבל פחות יפה לא לפרגן. אולי באמת היו לו חידושי תורה נפלאים? בכל אופן, נראה שהם לפחות נפלאים בעיניו, וסגי לן בהכי. וזהו כפי שפירשו רבותינו את השקר של "כלה נאה וחסודה" דסוף גיטין, שהיא נאה וחסודה בעיני בעלה, ולכן לא הוי שקר.

מדובר היה בקשקשן צמרת. אני אדרבה חסיד גדול של גאווה בהישגים, לא מתחבר לצניעות נכלולית ותומך בפירגון מופגן לחברים על כל הישג של ממש. במקרה בישיבה התנדבתי בערבים להיות אוזן להשכרה לכל בעל חבורעס שלא מצא מי שיכנס איתו לפרטים (גיליתי שזה משאב עם ביקוש גבוה והיצע נמוך מים המלח) וקיבלתי תמונה די טובה מה הולך מסביבי. רק בגלל הגאווה העצמית שלו הוא חשב שהחידושים שווים פרוטה במדי, התעקש עליהם כנגד טענות טובות ולא בדק אותם יותר מידי. ואז מילל על גאייווה. זה נלעג בעיניי. חוץ מזה שכל המידות "הרעות" הן מנועים מצוינים כנודע וכחבוט. הר"מ סינן לאוזניי בלבד, גם הוא היה קצת מבוסם ושיחרר את הניצרה.

עוד אסוציאציה על הרמ הנל שליטא
הייתה תקופה שהרמים היו אוכלים איתנו בשולחנות בחדר האוכל. כל פעם שרמ התיישב כולם היו עוברים לדבר איתו על הסוגיא. אני התעקשתי לדבר איתו באוכל על שאר הבלי העולם, ובכלל לדבר איתו על דא ועל הא כשמתגלגלים לפעמים גם לסוגיות אבל לא בהכרח. לדעתי החכמתי מזה הרבה וגם נהניתי ובכלל גיליתי אדם הרבה יותר רב גוני ובעל מחשבה מקורית ומרתקת ממה שאחרים תפסו אותו (בוק שיש בעולמו רק סידור שיטות הראשונים בסוגיא. השיעורים שלו באמת היו מונוטוניים באינטונציה ובלי תשומת לב לא היה ברור אם עכשיו מגיע יסוד נוירא שמבהיר באחת את שיטת הרשב"א או דיוק קטן-ערך בלשון הגהת שערי דורא דלא כחרצובות הנעצוץ בתרא). ובאמת כלפי אלה שהתייחסו אליו בחרדת קודש הוא באמת עסק רק בתיירה תיירה ושימר את התדמית. משם למדתי לקח כללי שצריך לאפשר לבנאדם לגלות עוד צדדים ולא לכלוא אותו בתוך בועה של כבוד מרוחק. לגמרי win win.

אגב לדעתי "שימוש" במקור נועד גם בשביל זה: לראות מהרב עוד צדדים חוץ ממצח חרוש קמטים במסירת שיעור רציני. זה פותח את הראש מזוויות חדשות ומוסיף נופך כללי ולפעמים עקרונות חשיבה יותר משמעותיים ובכלל תפיסות עולם ואופני הסתכלות מתגלים בסתם שיחות על דברים של מה בכך מאשר בדיוק קפדני בראשונים. אותה תופעה בדיוק גיליתי גם מחוץ לישיבה.

ודפח"ח

בס"ד ו' באב תשא"ף

לסנד' – שלום רב,

היכולת הניתוח של הר"מ שלך, הן בשיטות הפוסקים והן ב'מילי דעלמא', באות מתכונה אחת. חשיבה בהירה ומסודרת, השמה לב לכללים ולפרטיהם תוך התייחסות ל'כל חלקי הסותר'.

מכאן, גם תשובה לחששו של חבירך מ'גאווה' בחידושי תורה שעלו בידו. הרי הוא לא 'המציא את השיטה'. הוא בסך הכל תלמיד טוב המיישם את שיטת הניתוח הישר שקנה מרבותיו בישיבה, וכשמנתחים נושא בסדר ובבהירות – נהנים מעריבות הדברים.

בדרך כלל כשהולכים ישר – מוצאים שכבר דרכו בדרך זאת קדמונים, ואין כאן באמת 'חידוש' אלא הליכה בדרך הסלולה.

בברכה, ירון פיש"ל אורדנר

על זה אמרתי, בדרך צחות, שרב יוסף התכווין באומרו 'לא תתני ענווה דאיכא' אנא', לא שהוא התפאר שהוא עניו, אלא שבבקיאותו הגדולה עשה את כל הלומדים ענווים בהראותו שכל חידושיהם כבר נאמרו (או הופרכו) על ידי הקדמונים. בקיאותו לא הניחה מקום לאיש להתגדר בחידושיו, וכך נהיו כולם ענווים.

דוגמא לחידוש של אחד האחרונים, שכבר קדמו ראשון, מצאתי השבוע ב'נתיב בינה' על התפילה, המביא בשם בעל 'הכתב והקבלה' לבאר: 'סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו', שאחרי שנכשלנו ב'פשעים' הם ה'מרדים' – אנו בושים לפנות אל הקב"ה כ'אבינו' אלא כ'מלכנו'.

רעיון דומה נמצא בקטע גניזה שבו רשם שומע דברים בעל פה ששמע מפי הרמב"ם (ופורסם ב'תרביץ' לפני כמה עשרות שנים'. זכה רבי יעקב צבי מקלנבורג לכווין לדברי הרמב"ם.

ולגבי הרהור בשירותים.
בדידי הווה עובדא שה'ניאגרה' אצלי החלה לנטות הצידה, ומיד נפל לראשי הפסוק 'ואשד הנחלים אשר נטה' 🙂 ומייד זירזתי את השרברב שימחר לתקן, כדי שלא להכשילני בהרהור בשירותים (מלבד ה'חמירא סכנתא'…)

בברכה, יפאו"ר

אחד הוורטים הטובים ששמעתי על לא תיתני ענווה

"שמו היה יענק'ל ראדישקובר. הוא היה גאון אדיר… אך בלא ספק שהיה משוגע… פרסם בדפוס כמה וכמה חוברות… על אחת מהן אמרו ששמה היה 'רובצת תחת', לפי שבה היו חידושים שחידש בשבתו באותו חדר קטן. ההסבר הרווח משמו היה שאם למחבר היה מותר להכנס לשם כ"ש שמותר להכניס לשם גם ספרו! לשאלתי ממנו השיב לי פעם בהראותו לי במפורש בירושלמי על אמוראים שנאמר עליהם ש'כל סבר קשה דהוה להון תמן הווה מסתברין'!…
( https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=1316247&forum_id=1364 )