צביעה לשמה
מועדים לשמחה ושנה טובה.
הגמרא במסכת סוכה דף ט ע"א לומדת שעשיית ציצית, טוויה, תליה, וכו' לפי השיטות השונות צריכה להיות לשמה, שנאמר, גדילים תעשה לך, לך לשם חובך.
בסוגיה מנחות מב ע"ב למדנו שתביעת פתיל תכלת צריכה להיות לשמה. מהכין למדנו זאת? הלא בפסוק גדילים תעשה לך, תכלת כלל לא הוזכרה?