קידושין לחצאין

אני רוצה להבין אם לקדש 'חצי אישה' זה לא נונסנס.
(אגב זה בדף ז:).
מה זה אומר בכלל? מדובר שם בציור שהוא יכול לקדש את כולה (הוא נותן לה מעל פרוטה), ובכל זאת הוא בוחר לחצות את הקידושין. אני מנסה להבין לאן אדם היפותטי כזה מתכוון למשהו, או שזה רק בעיה בלשון.

אולי עדיין אני לא ברור, אם כן מחילה על כך, זו סוגיא שלא ברורה לי ב100% פשוט.

שוב, לא מבין מה הקושי. הוא רוצה שרק חצי ממנה יהיה מקודש לו. זה הכל. זה לא אומר שיש אדם כזה או שקידושין כאלה הם סבירים והגיוניים. הגמרא דנה בשאלה שיכולה להיות היפותטית: מה הדין באדם שרוצה לקדש רק חצי אישה?

תודה רבה הרב, עקרונית זה מה שרציתי להבין.

למה לדעתך אין כאן שום שאלה? איך קונים דבר לחצי או שהוא שלך והזכויות הם שלך ולא של האחר או שאין לך בו זכויות? וגם מה הכוונה חצי, חצי מגוף? לאורך או לרוחב?

כן יפה, אש חידד את נקודת שאלתי. אבל בפשטות זה היפותטי, אז אין להעמיק טובא.
פשוט טעה בלשונו [או במחשבתו].

כמו שיש אדם שחציו עבד חציו בן חורין כך תהיה אישה שחציה אשת איש וחציה רווקה. כנראה (על פי מאמר אחר של הרב) שתי חלויות גרות בשכנות יחד ונוצרת עמימות שמולידה דינים מסוימים.

אפשר להציע כמה וכמה הסברים לזה. שתי חלויות או חלוקה של הגוף או של הנפש. מה שכתבתי הוא שאיני רואה כאן קושיא בגלל שיש כמה הסברים אפשריים. השאלה מי מהם הוא הנכון – לא יודע. אבל זו שאלה ולא קושיא.