ראש השנה
מדוע ראש השנה הוא יום טוב יומיים?
הרי זהו איסור לא תוסיפו ולא תגרעו והרי כתוב ״יום תרועה יהיה לכם״ יום, ןלא יומיים.
״באחד לחודש״ באחד, ולא בשני.
מאיפה הסמכות?
אין באמת הבדלים בהלכה בין היום ראשון והשני של החג.
הרי שגם איסורי דרבנן ביום טוב שני אסורים כיום טוב ראשון. לא מדובר על ציון סמלי או מנהג, מדובר על תוספת של ממש.
ושוב, איך איסורי דרבנן של יום טוב אסורים גם ביום טוב השני, הרי ״ספק דרבנן לקולא״
לדוגמא שימוש בחשמל, ספק דרבנן.
והיום טוב השני הוא דרבנן, לכן דרבנן על דרבנן?
סייג לאיסור דרבנן?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אתה יכול לשאול זאת על כל תקנה או גזירה דרבנן. אבל התורה עצמה נתנה לחכמים סמכות לתקן ולגזור. הפה שאסר הוא שהתיר. ראה בעניין זה תוס' ורשב"א בר"ה טז ע"ב.
לגבי ספק דרבנן, הם אמרו (להקל בספיקותיהם) והם אמרו להחמיר כאן. כמו בדמאי.
אגב, שימוש בחשמל לדעתי הוא דאורייתא.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אז למה בעצם בימינו אנחנו ממשיכים לחגוג ראש השנה יומיים?
הרי היום אנחנו כבר יודעים מתי ראש השנה חל באמת ואין ספק, האם אנחנו לא עוברים על בל תוסיף?
כי חכמים תיקנו זאת לדורות גם כשאין ספק. מהרה ייבנה המקדש.
כתבתי לא פעם שלדעתי התקנה הזאת חסרת טעם וניתן לסטות ממנה, אבל זה ספציפי לכאן (כי גם אם ייבנה המקדש ויקדשונעל פי הראייה לא תהיה הבעייה שהייתה פעם עם השלוחים שגרמה לתקנת יו"ט שני).
נדמה לי שתקנת חכמים הזו, על יום שני של ראש השנה, תקפה יותר מתקנתם על יום טוב שני של גלויות. תקן אותי אם אני טועה.
יש מקום להתפלפל על כך. החת"ס כתב שיו"ט שני של שבועות חמור יותר כי תוקן ןמרות שאין ספק (שבועות תמיד ביום הומישים אחרי פסח). אבל רבנו אפרים תלמיד הרי"ף סובר שבא"י לא צריך לנהוג יומיים ר"ה. וכפי שכתבתי בכלל תקנת יו"ט שני נראית לגמרי לא רלוונטית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer