רלטיביזם מוסרי
שלום לרב מיכי שליט״א
הרב הביא בשיעורים על מוסר דוגמאות מעין זו, כדי להוכיח שהמוסר הוא אמיתי:
נניח יש חברה שעשתה עסקה ששורפים אישה שבעלה נפטר, או שמקריבים את הבן הבכור שלה למולך.
האם אתה יכול לבוא בביקורת כלפי אותה החברה ואתה חושב שהיא לא בסדר?
אם כן סימן שאתה חושב שהמוסר הוא לא מוסכמה חברתית אלא משהו אחר. אם אתה חושב חושב שזה לגיטימי ובסדר אז אתה באמת חושב שהמוסר מגיע מהאבולוציה.
אבל בפועל, אני יכול לטעון שזה לא ״מוסרי״ לדעתי, אבל המוסר לא מחייב. אין טעם לקרוא לדברי ״מוסר״ ולדבריהם ״פוסר״, כי אני כן טוען שיש מושג כזה להיות מוסרי. אבל בפועל, המוסר לא מחייב. לכן אני בא אליהם בביקורת, אבל לא בתור תביעה מחייבת.
מה הבעיה בטענה הזו?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הטענה שלך מכילה סתירה פנימית. כשאתה אומר שמעשה מסוים הוא "לא מוסרי" אבל בו-זמנית טוען ש"המוסר לא מחייב", אתה בעצם מרוקן את המושג מוסר מתוכנו. משמעות האמירה שהמוסר אוסר משהו – למשל לרצוח או להקריב ילדים – היא בדיוק שאסור לעשות זאת ושיש חובה להימנע מכך. מי שאומר "אני מבין שהמוסר אוסר לרצוח, אבל למה לא לרצוח?" פשוט אינו מבין את משמעות המושג מוסר, שכן המושג עצמו טומן בחובו את החובה והתביעה לפעול על פיו. אמנם בטור 457 – מבט על דילמת א'ותיפרון לאור הוויכוח עשיתי הבחנה דומה, שכן כתבתי שם שהמוסר כפוי על הקב"ה וקיים בלי קשר אליו, אבל תוקפו מבוסס על הציווי.
מעבר לזה, על מה מתבססת קביעתך שזה לא מוסרי? על האבולוציה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגבי הסיפא, מי אמר שהתחושה שאסור לעשות מעשה לא מוסרי היא תחושה אובייקטיבית?
אולי זו רק תחושה סובייקטיבית שהאבולוציה גרמה לנו להרגיש? (אמנם איני מאמין באבולוציה, אבל זו רק דוגמה.)
נכון. ייתכן שגם הטיעון שהעלית כעת הוא תוצר של אבולוציה ולא משקף שום דבר הגיוני.
מה שהוא טען זו טענה שאפשר אולי לסכם אותה כך:
יש מוסר + ידיעה אינטואיטיבית שהמוסר מחייב, הידיעה הזו יכלה לבוא או 1- בגלל שאכן זו המציאות(שיש תוקף טרנסצנדנטלי למוסר) ואיכשהו המח יודע את זה. או 2- בגלל בלמח יש יכולת לשכנע את עצמו על תהליכים מסויימים שמתחוללים אצלו שזה קורה בצורה a כשבפועל זה קורה בצורה b. ולכן למרורות שתחושת/ידיעת התוקף של המוסר קרתה בפועל בגלל האבולוציה, המח משכנע את עצמו שהתחושה הגיע דרך ידיעת האמת על האלוהים והתוקף המוסרי שנובע מכך.
היות שיש לא מעט הוכחות מוצקות כברזל לכך שהמח יודע לשכנע את עצמו להאמין שתהליכים אצלו מתרחשים בצורה אחת למרות שבפועל זה מתרחש בצורה שונה לגמריי, מה שמאשש את אפשרות b. ובנוסף אין שום הוכחה לכך שהמח יודע לקלוט אמת טרנסצנדנטלית על שאלות כמו האם יש אלוהים שמחייב מוסר או לא, לכן לכל הפחות צריך לומר שיתכן הסבר אלטרנטיבי, מה שמוביל לכך שאין הוכחה חד משמעית מן המוסר,
ויותר מכך, ההוכחות על כך שהמח משכנע את עצמו בשקרים – ספציפית כשזה מגיע לניסיונות שלו להבין את עצמו, גורמים לאינטואיציה בנושא הזה להיות עד מאד מאד לא אמין, הרבה פחות אמין מאשר כשהוא מנסה להסביר הנחות לוגיות כמו השאלה של יוסי…
הבנתי היטב. ובדיוק על כך עניתי. אין אפשרות לענות על שאלות ספקניות. תמיד ניתן לשאול אולי זה לא נכון. זה שהמוח מץתעתע בנו מדי פעם, זה נכון. אז מה? בגלל זה אינך משתמש בו?
אבל יש דברים שהמח מתעתע אותנו לגביהם ויש דברים שלא,
יש הבדל בין להאמין למומחה אמין שהאמינות שלו הוכחה או לפחות לא הופרכה, לבין להאמין לאמן חושים שהתאמן כל החיים להערים על אנשים ולהציג להם מצגי שווא – ויש לו קבלות על כך שהוא מצליח לתעתע באנשים…
כשזה מגיע לאמירות של המח על עצמו ועל איך הוא עובד, המח הוא אמן החושים והתעתועים המצליח בעולם.
כשזה מגיע לאמירות של המח על לוגיקה בסיסית, כמו האמירה 2=1+1, או האמירה שאם יש לי כבר הסבר הגיוני ומספק לתופעה מסויימת אין לי הוכחה לכך שבהכרח ישנם הסברים נוספים שגם הם מוכרחים, המח משמש ככלי שהוא לאין שיעור אמין יותר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer