שאלה נחוצה‎

תודה רבה

כעת רצוני להוסיף ולשאול:
עולם המדע כיום הוכיח את המפץ מחמת גילוי קרינות וכד' שאין להסבירם אלא"כ נקבל כעובדה את המפץ.
ועל כך רצוני לשאול אם זה הכל ? כלו' האם הכל בנוי על שאלות של תופעות שאין להם הסבר מלבד המפץ, הרי אולי בעוד כמה שנים נמצא להם הסבר אחר ?
דוג' יפה לדבר, לו יצויר שחלק מחכמי התורה סוברים שתאוריית המפץ אינה מתאימה לנאמר בתורה (ישנם ראשונים מפורשים שמתארים את הבריאה בצורה אחרת מהרמב"ן) א"כ מה יגידו תורניים אלו לנוכח ראיות המפץ, הרי כולנו יודעים שהם אכן אומרים מש"כ בתורה זה האמת, ואם יש תופעות שאין להם הסבר אחר בסוף ימצאו הסבר אחר.
כלו' זה רק שאלה על דבר, כמו שפעם לא הבינו כיצד עובד ה"ברק" ורעידת אדמה, אבל אי"ז ראיה ישירה שכך זה.
אך למשל זה שסדר מוכיח על מסדר זה לא רק ראיה של שאלה מי סידר, אלא זה ממש נראה בחוש שמישהו בנה את הדבר. וכן הראיה שהביאו בהתחילה מהתפשטות היקום, זה לא רק שאלה אלא הוכחה נגלית שיקום אינו קבוע, ולא רק שאלה שאין להסביר הדברים באופן אחר.

בהודאה מרובה

מדע לעולם לא מוכיח מאומה. תיאוריה מדעית היא הסבר של עובדות שנצפו במציאות או במעבדה. תמיד ייתכן שיש הסברים אחרים, ועדיין ההסבר המדעי הוא הטוב ביותר שיש לנו, ובד"כ הוא עובד. מי שלא מקבל אותו בגלל שאולי יש הסבר אחר אז שגם לא יעלה על מטוס ולא ישתמש בתרופה (אולי יתברר בעתיד שהיא הורגת?).
מה שסוברים חכמי התורה או חלקם לא מעלה ולא מוריד כקליפת השום. יש להם פרשנויות ששוות כמו אלו שלי ושלך. כשיש תיאוריה מדעית מוצקה לא הייתי דוחה אותה בגלל פירוש של חכם זה או אחר.
את הפסקה האחרונה לא הבנתי.

הריני להעתיק לכ' מדברי ניר שטרן אודות הראיה להתפשטות היקום, רצוני לדעת מה כ' חושב על דבריו.

לגבי התפשטות היקום. זה עניין חדש בפיזיקה. איינשטיין עוד סבר שהיקום אינסופי וקדמון ולא מתפשט. גילו שאורך הגל של אור הכוכבים מוסט לאדום, מה שלכאורה אמור להצביע על כך שהם מתרחקים. וכולם כך, אין אף אחד שמתקרב. מזה הסבירו שהיקום מתפשט. רק שיוצא מזה שאנחנו באמצע כי מאיתנו כולם מתרחקים במהירות שווה. לפי אריסטו זה מצויין אבל המדע כמובן לא מודה בזה. הם אומרים שזה כמו בלון מתנפח שכל נקודה בו מתרחקת במהירות שווה משאר הנקודות, אבל בבלון זה לא נכון, נקודה שהיא מולנו תתרחק מהר יותר מנקודה שסמוכה לנו. הם בעצמם אומרים שמודל הבלון לא נכון ואין הסבר אחר. לפי התיאוריה שהיקום מתפשט צריך לומר שהתחיל מנקודה אחת ומזה בנו את המפץ הגדול. רק שלפי החישובים המתימטיים של מהירות ההתפשטות מתקבלות תוצאות שונות לגמרי ממה שרואים שקיים, ואין תשובה לזה (יש תיאוריית האינפלציה שמנסה לתרץ והיא מלאה בעיות כרימון ואכמ"ל). גם לפי החישובים לא ייתכן כלל שהיקום מתפשט כמו שלכאורה רואים, כי כח הכבידה היה צריך לעצור את זה מזמן, הכוכבים מושכים זה את זה ואפשר לחשב את הכוח של המשיכה והם היו אמורים למנוע התפשטות זו. כעת זה במצב שכח הכבידה היה צריך למשוך את זה אחורה, וכמובן אין שום תשובה איך ייתכן שזה הגיע למצב כזה. כמו שעכשיו זה ממשיך להתפשט בדרך פלא למרות כח הכבידה ככה זה בדרך פלא הגיע למצב שצריך לחזור אחורה בגלל כח הכבידה, והוא לא חוזר אחורה. בקיצור זה לא מקשיב לכח הכבידה משום מה.

כדי להתמודד עם זה המציאו את החומר האפל ואחר כך את האנרגיה האפלה. זו השערה בלי שום בסיס, מצוצה מהאצבע לגמרי, כי היא לא מתאימה לחוקי הפיזיקה הידועים. מדובר על חומר שאין שום דרך להיפגש איתו ולדעת על קיומו, ובכל זאת הוא מושך את הכוכבים בכח כבידה. כלומר כח הכבידה שלו כן מגלה על קיומו, אבל לא שום דבר אחר שבעולם. לא רק שלא רואים אותו אלא כל ניסוי וכל מדידה אחרת של כח כבידה מראים בפירוש שהוא לא קיים. הרבה מדענים לא מאמינים בזה ואומרים שיותר נכון להשאיר את השאלה לעת עתה בצ"ע. למה צריך גם חומר אפל שמושך פנימה, וגם אנרגיה אפלה שדוחפת החוצה, זה תוצאה מחישובים מאוד מסובכים לפי תצפיות טלסקופיות מאוד מסובכות. צופים באור של הכוכבים וגם בקרינת הרקע של חלקיקים שאמורים לנבוע מהמפץ הגדול ישירות ומחשבים לפיהם את המהלך של ההתפשטות והחישובים עצמם מסובכים להפליא ומלאים סתירות. גם אחרי שהמציאו את החומר האפל והאנרגיה האפלה (שהם אמורים להיות 95 אחוז מהחומר שיש בעולם) יש סתירות מאוד גדולות במודל הזה. שום חישוב לא פותר את מה שרואים. זה עדיין גישוש באפלה, לפי דבריהם שלהם. רובם משוכנעים שצריך ללכת לכיוונים אחרים לגמרי של תיאוריה (כמו תיאוריית המיתרים), ולא מצאו עדיין שום דבר משכנע שניתן להאמר.
העניין של המפץ הגדול תלוי בהסבר של מה שנראה כמו התפשטות היקום, ובעצם לא רואים התפשטות היקום, רוןאים רק הסטה לאדום של אורכי הגל, שזה תופעה שקיימת כשהאור יוצא מגוף מתרחק (אפקט דופלר), אבל בעצם אין הסבר עדיין לתופעה הזו. ההתפשטות מלאה סתירות שלא נפתרו ורוב המדענים לא מקבלים את זה כעובדה אלא רק ככיוון של התחלת חקירה שלא ידוע לאן תוביל.

איני יודע מיהו ניר שטרן דנן, אבל הדברים נראים לי דברים בטלים. קושיות של בעלבתים.

מלבד הבקשה הנ"ל אם יוכל כ' לפרט באשר לשאלות ניר שטרן

עוד שאלה: הנה הר"מ במו"נ פע"ד בדרך החמישי הביא שהיו שהוכיחו את חידוש העולם מן השאלה שמי היה המכריע שכל חומר יקבל את תבניתו הוא, כלו' מי הכריע שזה החומר יהא אבן וזה זהב, וכו' והר,מ דחה הענין וכבר בהתחלת דבירהם אמר שראיה זו מיוסדת על הבנתם שכל מה שאפשרי בדמיון הוא גם במציאות. והפילוסופים סבורים לא כך, על כך שאלתי אם לפי המדע הידוע כיום אזי אפשר לומר שאכן ראיה זו צודקת, כי לכאו' היום אנו רואים שיסוד החומר אחד וגם החלקיקים מתנהגים בחופשיות וא"כ צריך למכריע שילחיט ברצונו מה יהא כל דבר.
וזה אשר השיב ח"א, ורצוני לדעת מה כ' סבור בזה
לגבי החלקיקים, מצד אחד התנהגות חלקיק מסויים לפי המדע של היום נחשב מוסכם וידוע בבירור שאין לה חוקיות ואי אפשר לצפות אותה מראש. אם נאמר שהחלקיקים מורכבים מארבעת היסודות, אז מזיגת היסודות שונה בכל אחד ומשם ההתנהגות השונה. זו הסיבה שבפרק יט הרמבם מוכיח דווקא מגרמי השמיים שהם לא מזוגים מהרכבת היסודות.

אבל לפי המדע החלקיקים מתנהגים לפי סטטיסטיקה. למשל חלקיק נמצא במקום אחדם, ויכול לנוע לצד א או לצד ב. החלקיק האחד הזה ינוע במקריות לאחד הצדדים בלי שאפשר לצפות מראש. אבל יש חוקיות שאומרת ששבעים אחוז שינוע לצד א. אם נפעיל מליון חלקיקים ונספור, נמצא ששבעים אחוז הגיעו לצד א, וזה הוא לפי חוק ידוע וניתן לצפייה מראש. כך היא מכניקת הקוונטים. אז כן יש חוקיות באופן מסויים. רק לא על חלקיק אחד מסויים.
אין לי מושג מה זה אומר לגבי שאלת הקדמות.
מה שהסברתי פשטני מדי עד חוסר אמיתיות. אם זה מעניין אותך צריך לקרוא על עקרון אי הוודאות של הייזנברג להבין יותר, כי זה יכול גם להתהפך, אפשר לדעת מקום של חלקיק אבל אז המהירות לא תהיה ידועה. אני לא יודע להסביר את זה בקיצור,

דברי הרמב"ם נכונים אבל חלקיים. היה מי שהכריע שחוקי הטבע יהיו כפי שהם, ומהם עולה המבנה של החומר. איני רואה קשר בין תורת הקוונטים לטיעון הזה.

נודע בישראל העסק הרב בשאלת הידיעה והבחירה
יש לעיין ולשאול על עצם השאלה ולשאול מנין שאכן יודע האל את העתיד שמא משברא את הבחירה שהבחירה בפשטות סותרת את ידיעת העתיד אזי באמת אינו יודע את העתיד וזה גופא חלק מבריאת ענין הבחירה שלא ידע את העתיד, כי מחמת שרצה לברוא בחירה אזי אינו יודע העתיד וזה חלק מבריאת הבחירה,
ולומר כך אינו שום חסרון באל, כי חסרון הכונה שיש משהו מחוץ לו וצריך לצאת מהכוח אל הפועל בשביל להשיגו, כאן אין משהו שלא הוא ברא, אלא שזה גופא ברא, בחירה, שזה אומר שיתחדש לו ידיעה ממה שרצה שיהא.
ואם נאמר שההכרח שיודע את העתיד כי כלפיו אינו עתיד כי הוא האמת והנצח והכל כהווה, כמו שת' הרלב"ג.
א"כ זה נקרא שהתשובה יצרה את השאלה ואין כלל שאלה, מי ששואל את השאלה כבר אמר את התשובה ?
למותר לציין שהשאלה לא נוצרה מכח פסוקים בתנ"ך בהם מבואר שה' יודע קודם הבחירה, שכן בכל מקום שכזה הרמב"ם הוא ששואל את השאלה, ומעולם לא תירץ שאכן יש כאן גילוי של ידיעה, כ"פ תירץ באופ"א, למשל קרא "וקם העם הזה וזנה" ת' שנאמר בכללות ולכל אחד היה בחירה, וכבר עמדו בזה שהר"מ לא ס"ל שענין הידיעה יכול להתגלות לנביא ולכן כ"פ תירץ את הפסוקים,
כך שבהכרח זה שהחליטו שה' יודע את הבחירה, זה לא מחמת פסוקים רק מחמת איזה סברא, ואיני מבין מהי, אלא"כ כנ"ל מהרלב"ג שהוא ית' מעל הזמן והכל הווה אצלו, וא"כ זה לא נחשב שיודע את העתיד אלא שאין אצלו עתיד, ואם זה מה שיצר את השאלה הרי כבר אמרנו את התשובה תוך כדי השאלה, ומה השאלה ?

ראה בספרי מדעי החופש וכן באתר שכתבתי כן בשם השל"ה ובשם עצמי. וביארתי שהידיעה מראש של מידע שלא קיים אינה חיסרון בחוקו ואכתי כל יכול הוא.

תודה
וכלו' כ' אכן חולק על הנחת השאלה, מה סברו בעלי השאלה מה גרם להם לשאול אותה ?

אשאל עוד האם יש מושג למע"כ מהו שכל הפועל עליו דיבר הר"מ שהדבק בו ידע ה עתיד,
ולהדגיש את שכ' בדבריו שגם סוברי הקדמות מודים שהדבק בשכל הפועל יזכה לנבואה וידע העתיד
מזה ? וכיצד ?
האם כ' מכיר מישהו שמסביר זאת ?

זהו מושג מפילוסופיה אריסטוטלית עתיקה ואיני רואה ערך בעיסוק בו.

רצוני לשאול על הפלא הידוע אשר ארצנו ארץ ישראל בכל ימי הגלות שמרה אמונים ולא היה אומה ולשון אשר הצליחו ליישבה, היה ביצות רבות והארץ לא הצמיחה כראוי. עד באו בניה לשבת בה.
האם דבר זה הוא ממש שינוי הטבע, או שמא יש הסבר טבעי במדת מה, כגו' שטבע הארץ שכאשר לא יושבים בה איזה זמן היא מעלה ביצות קשות מאוד, וצריך חכמה ומסי"נ ליישבם ולחזור להשתמש בה, ולכן עד אשר לא הגיעו מבני עמנו במסירות של השקעה לא הניבה פירות. כך שאי"ז דבר על טבעי לגמרי, רק סוג של השגחה שלא היו אחרים שהיה אכפת להבם להשקיע כאן,
האם זה נכון במחי' היסטורית. או שמא המציאות היתה שניסו ליישבה בדרכים רבות והשקעה של ממש ואפה"כ לא הצליחו, וא"כ דבר זה כנס גלוי שרק לישראל הארץ מניבה את יבולה.

בכלל יש להעיר על כלל הידוע שהארץ לא נתנה כוחה מדברי ההסטוריון סמיואל מאנינג (1874) שכותב "רכבנו על פני השפלה שזהרה בגוון ירוק בהיר של ראשית האביב קטפנו מלוא חפנים רבים של רקפות כלניות ורדים ועשרות מינים אחרים שהיו משובצים כאבני חן באחו יכלנו להזדהות עם משוררים אשר היללו את תפארת השרון, אבל היכן התושבים ? שפלה פוריה זו העשויה לכלכל אוכלוסיה עצומה שוממה כמעט לחלוטין שנים ושלשה כפרים זעירים" הרי מופרש שהארץ נתנה כוחה, ומטעם אחר לא היה בה ישוב אולי לא חפצו להשקיע בה, או מטעמי מלחמות וכד', וא"כ אי"ז נס גמור. וצ"ע

כעי"ז רצוני לשאול על של עתה מזמן קרוב, בגוש קטיף, אשר כידוע הערבים לא הצליחו להפיק מן האדמות שם יבול מוצלח, האם זה ממש נס, או שמא הם לא השקיעו ולא ידעו את החכמה כיצד לעבוד בשדות אלו, ואי"ז נס ממש.

איני יודע לענות על זה. אירועים כאלה ייתכנו גם בדרך הטבע. מדובר על הסתברות ולא על פעולה נגד חוקי הטבע.
נכון שיש כאן תמיכה דרך זה שהנביאים והתורה מנבאים על כל זה מראש. זה מחזק מאד את הטענה שמדובר באירוע מכוון מלמעלה.
שים לב שאת זה לא ניתן לומר על גוש קטיף, ולכן שם אין שום אינדיקציה למשהו על טבעי. כדאי לזכור שהערבים לא ממש מצליחים להפריח שממות גם במדינות אחרות שלהם. יש להם תרבות דפוקה שמביאה לכישלונות טכנולוגיים וחברתיים רבים, לא רק כאן. להיפך, הפלסטינאים הם מהטובים והמתקדמים שבין הערבים (גם בזכותנו כמובן).

לא הבנתי למה לא ניתן לומר זאת על גוש קטיף

איני יודע מספיק את פרטי המציאות, אך יתכן מאוד שהערבים שם כן יודעים את כל דרכי הפעולה ואם בכל אופן זה לא מצליח להם זה נראה על טבעי ולגמרי, וצ"ע

אגב לא בטוח כ"כ בפשט שיש על כל ענין זה נבואה שכן זה נאמר בבחוקתי, וזה הולך בעיקר על גלות בית ראשון.

בגלל שעל גוש קטיף אין נבואה מראש. הנבואה עסקה בגלות שלנו (ושממו עליה אויביכם. ואתם ערי ישראל ענפיכם תיתנו וכו').

שלו' רב
שאלה מדעית מעט

רצוני להעתיק לפניך מדברי א' המציג עצמו למבין גדול במדע שנראה שסובר שישנה איזה תאוריה מדעית ולפיה יתכן איזה קפיצת הדרך כאן בכדור .. המרחב ישאר ואפ' כך יתכן להכנס ממקום אחד ולצאת ממקום אחר.. האם נראה לך שיש בזה משהו והאם בכלל יש אפשרות ואפ' רחוקה לחשוב כן או שאין להעלות על הדעת אפשרות של קפיצת הדרך בדרך הטבע כאן בכדור אם לא ע"י כוח כבידה חזק שבו במקום יהרוס גם את המרחב כך שלא יהא למי לקפוץ הוא יהרוס את המרחב, וכלל לא נקרה לזה קפיצה, כי לא יהא מרחב..

או שמא מוכח שכותב הדברים אינו מבין כלום כלום, והוא אפ' טעה כי אין אף מדען בעולם שחושב כך.. מה שמוכיח שהוא סתם ישב על הגוגל והעתיק דברים שלא הבין

הנה דבריו…

חור התולעת

חור התולעת, הוא רעיון תיאורטי של הפיסיקאי האמריקאי ג'ון ארצ'י בלדוילר, שמשמעותו: קיצור דרך בחלל ובזמן. לפי התיאוריה, אפשר לקצר את הזמן, דרך מעבר בין חורים ביקום המקושרים ביניהם במעין מנהרות. לטענתו, חלקיק הנקלע לפתחו של חור-תולעת, יכול להיבלע בו ולהופיע בפתחו השני.

המונח "חור תולעת" שואב השראה מתולעת שחופרת חורים בתפוח עץ: היא נכנסת בנקודה מסוימת, חופרת תעלה ויוצאת מנקודה בקצהו השני. פיסיקאים מניחים שכפי שאפשר לחדור לכדור הארץ בנקודה אחת ולצאת בנקודה אחרת, כך אפשר לעשות זאת במרחב הזמן. כדי להבין זאת, דמיינו לעצמכם שמיכת פוך זוגית רכה. כאשר יחיד מתכסה בה, נוצרות בשמיכה קיפולים (גאיות ורכסים). כל קיפול עוקף את מגבלות הזמן ומאפשר למי שעובר בעדו להגיע כבקפיצת הדרך, לנקודה אחרת.

כיום לא ידוע על קיומם של חורי תולעת במציאות, אבל המדע משער שבאופן מתמטי הם אפשריים, כלומר שאפשר לחבר שתי נקודות במרחב הזמן ולנצל אותן למסע בזמן.

זוהי השערה מדעית ידועה (תוכל לקרוא עליה בויקיפדיה). עקרונית זה כנראה אפשרי, אבל מעשית לא מדדו זאת. נראה שמעשית אולי חלקיקים יסודיים יוכלו לעבור דרכה אבל לא משהו שגדול מהם.

אדגיש שזה בעיקר שאלה אנושית ולאו דוקא דתית:

אנו תופסים בצורה ודאית ובאופן שאיננו משתמע לשני פנים שכל דבר מסודר חייב להיות שיש לו מסדר- קרי סיבה, כל מה שיש לדון אינו אלא איזה רמה של סדר מחייב מסדר ומלמד שלא יתכן שזה רק יד המקרה, וזה כבר דיון פנימי

וכמה יש להפליא ולהתפלא שהחכם הרמב"ם ועוד ראשונים נתנו מקום של כבוד בשכל האנושי לדעתו של אריסטו וסברתו שהעולם קדום
והרי לדעה זו העולם יצא מהאל ללא כוונה ורצון אלא כמתחייב מאליו..
וכמו שהדגיש הר"מ כמ"פ, ראה ריש פי"ט בדעת אריסטו "כל הדברים האלה אינם בכוונת מכוון אשר בחר ורצה שיהיו כך מפני שאילו היה בכוונת מכוון לא היו נמצאים כך לפני שהיו מושא לכוונה עכ"ל
וראה להלן פ"כ וכ"ב
עתה עלינו להבין האייך יתכן בכלל לעלות על דעת כזה דבר שיצא מהאל בריאה מסודרת ללא כוונה, הרי בשביל שדבר יהא מתוכנן מן החובה לתכננו.

לתרץ שאלה זו שלפילוסופים היה סגנון מחשבה שונה, אינו מתרץ מאומה לענ"ד
הרי הם לא היו טפשים ובודאי לא הר"מ וא"כ כיצד יכלו הם לחשוב כדברים הללו, איך יצא מהאל דבר מתוכנן ללא שחשב עליו ותכנן אותו..

כמובן לא מטריד אותי ליישב ר"מ מוקשה, ההפך מטריד אותי דעתי שלי שכה נחרצת שסדר מחייב מסדר שיתכנן את הסדר, ואם הר"מ לא ראה זה כחיוב שמא טועה אני..

הוספה
נכון אמת שתמיד ניתן לטעון ולטעות וחשוב אחרת
אך בנדון דידן השאלה עדיין עומדת ולגמרי
והבעיה כאן היא בשניים
א. הר"מ חכם היה ואיננו חשוד לאשר שכלית כל דבר שמתחשבן כאפשרות רחוקה והזויה ונגד השכל הישר, מה גם שהר"מ בריש ח"ב הביא כמה ראיות למציאות האל (ולא לחידוש הבריאה) וחלקם נחשבים ראיות חלשות ודחוקות, כך שלא חיפש רק דבר שניתן להוכיח מכל כיון אפשרי, ראה שם את הראיה השנייה והראשונה ודוק
ב. וביותר הוא זה שכתב בעצמו שדבר שרואים בו תכלית זה מלמד בהכרח על כוונת מכוון כי בלי כוונת מכוון זה לא היה מתוכנן לתכלית ולכן בח"ג פי"ג כ' שמי שמודה על האמת יביא ראיה על כוונת מכוון וממילא על על כך שהיתה בריאה ממה שאנו רואים תכלית בעולם התחתון כגון זה שהצמחים הם עבור בנ"א
ראה כמה מופלא דבר זה
ושוב בתרתי
א. מה צריך כ"כ להודות על האמת בשביל שעיון זה יכריע את הנדון (ואכן בהמשך שם כבר רמז שאין זה מכריע כי שמא הבריאה יוצאת מן האל שכשכולה למען הנעלה – האדם ואי"ז כוונת מכוון)
ב. וביותר האם צריך להגיע לפלפול מורכב זה שהצמחים עבור בנ"א, האם כל איבר פשוט של בנ"א לא מלמד אותך ענין זה ביתר שאת ויתר עוז

זה נשמע ברור שאם העולם יצא והתחייב מן האל כחיוב המושכל מן השכל כמש"כ בפ"כ אז הוא יכול לצאת גם מסודר ואין בזה בעיה שכלית

אבל כיצד ? איך יכול להיות שיהא דבר מתוכנן מבלי שהאל יתכנן אותו, ואם האל תכנן אותו אז בהכרח זה בראיה כמש"כ הר"מ כמ"פ שתכנון מסלק את הקדמות, כי תכנון אומר שקודם הדבר תוכנן וא"כ בשלבי הסיבה המתכנן קדם בהכרח עיין פי"ט וח"ג יג וזה ברור

מה שאתה שואל הוא בדיוק יישוב רמב"ם מוקשה, ובזה עוסקת כל הודעתך עד תומה.
לדעתי דבר מסודר דורש מסדר, וסביר בעיניי שצריכה להיות לו כוונה (שאל"כ אין כאן מסדר. ובדוחק יש לדחות שהקב"ה שאני, שדברים יוצאים ממנו על דרך החיוב אבל הוא עצמו לא צריך מסדר מחוצה לו).
אני לא נוהג לענות על השאלה כיצד הרמב"ם שחכם היה חשב אחרת. אני אומר מה שאני חושב, ואת השאלות על הרמב"ם יש להפנות אליו. בענייני מו"נ איני נוהג להתעסק ואיני מתמצא.

לפי 'המפץ הגדול' נראה שהעולם נברא בתשרי, שהרי אבוה דשמואל עשה לבנותיו 'מפצי' ביומי דתשרי 🙂
בברכה, אבקוסמוס מלודיה