שאלה

בס"ד
הרמ"א ביו"ד סי' פ"ז סעיף ו' כתב :"יש אומרים דאסור לחתות האש תחת קדירה של עובד כוכבים לפי שהם מבשלים בהם פעמים חלב פעמים בשר, והמחתה תחת קדירה שלהם בא לידי בישול בשר וחלב". הגרעק"א מקשה שם דהרי הוא אינו מכוון לבשל אלא לחתות האש ואי"ז פסיק רישא משום שאין זה ודאי שהעכו"ם בישל שם גם בשר וגם חלב, ותי' דדוקא בספק דלהבא שמא לא יעשה כן במעשה שלו כמו גורר כסא וספסל דהוי ספק שמא בגרירתו לא יעשה גומא, אבל בספק דעבר כמו הכא דאם יש בקדירה בלוע בשר וחלב בחיתוי זה ודאי יתבשל, אלא שהספק שמא אין בו בליעת בשר וחלב, זה מקרי פסיק רישא וכו'" עכ"ד. האמת היא שלא כ"כ הצלחתי להבין את חילוקו בין סוגי הספיקות הרי בשני המקרים יש שני צדדים שהמציאות היא ודאי אחת משניהם רק שאין לו ידיעה לגבי מה הצד הנכון, א"כ מה ההבדל בין ספק לשעבר לספק לעתיד?
תודה רבה