שיבוט
הרב כותב בספרו "אלוהים משחק בקוביות" שהסיבה לאסור שיבוט אדם, היא הבנה שזכות זו שמורה לאלוהים לבדו. אני לא יודע באיזה ערך לקטלג איסור כזה, אבל לא מדובר בערך מוסרי.
השאלה היא מי קבע את הגבול בבני האדם, אלוהים כתב לנו באיזה מקום איזה זכויות הוא השאיר לעצמו ואיזה זכויות הוא מסר לבני האדם, (והארץ נתן לבני אדם).
ולחילופין טיפולים רפואיים רבים מבוססים על אותו עיקרון של השיבוט, גם אם הוא לא שיבוט באופן מלא, השאלה היא למה לא נאסור את אותם טיפולים, וכי טיפולים אלו אינם שמורים לאל?
לא זכור לי שכתבתי שם דבר כזה. לא בגלל שאני זוכר כל מה שכתבתי שם, אלא פשוט מפני שמאז ומעולם תמהתי על השטות הזאת (שנתמכת בד"כ בדברי הרמב"ן על איסור כלאיים).
(זה נמצא בסוף הפרק הראשון).
אולי לא הבנתי וכוונתך שם להביא טענת האוסרים בלי להסכים איתה.
אכן. הזכרתי את הטיעון הזה כדוגמה למינוח דתי שנקוט בידי אתיאיסטים. הנימוק כשלעצמו הוא שטות לענ"ד, אבל לא עסקתי שם בשאלת השיבוט עצמה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer