שלא עשני ? להתפאר ? להתבייש ?
לאחרונה הפסקתי לברך כל בוקר בשם ומלכות שלא עשני גוי.
אומה ששוב ושוב ממליכה על עצמה נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים [ורבנים ורועים 'רוחניים' בתוכם…] מה שהיום אפי' אומות שפלות מתביישות בכזה דבר.
האם סביר שחז"ל תיקנו ברכה בשם ומלכות גם במצב מוסרי וערכי שזה כלל אינו ניכר ?
אמנם אני די מבוייש ונכלם מהמצב המשונה של עמי. אבל זו בערך המציאות…
אשמח לתשובת כב' הרב.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
מעניין שהרב מאוד מחמיר בשלא עשני גוי [ומפרש את זה על האידיאל ולא על העובדות כפי שנראות כעת במציאות]
לפני כמה שבועות פורסם שאלה דומה לרב שלמה אבינר. [שנחשב שמרן מאוד יחסית לרב] והשיב שאינו יודע לענות על כך…
מעניין.
מסברא היה אמור להיות הפוך…
מה עוד שעקרונית הרב לא תומך הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמוניםם. והרב אבינר כן.
למרות זאת הרב אומר לברך והרב אבינר טוען שאינו יודע…
אכן עולם הפוך…
התפיסה החרדית וגם ההלכתית הפורמלית היא שהחילונים בבחינת מומרים (או תינוקות שנשבו לדעות מסויימות) ולא באמת יהודים. המדינה היא מדינה חילונית מערבית כמו כל מדינה אחרת.
המדינה והחילונים לא שונים מגויים ו"שלא עשני גוי" מתייחס גם אליהם.
ישראל המומרים אף גרועים מאומות העולם שהרי ישראל ללא תורה העזים שבאומות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer