גבולות ביזה במלחמה

שלום לרב,

רציתי לשאול לגבי סיטואציות אפורות שנוגעות לביזה במלחמה.

תופעות אלו מאוד נרחבות בצה"ל וניפגשתי איתם לא מעט, גם בתור מישהו שעשה אותם אישית ועכשיו תוהה אם פעלתי בצורה פסולה (אני במלחמה מתחילתה עם גדוד סדיר ולא ראיתי מישהו שמונע את עצמו ממעשים אלו כולל מפקדים מדרגת מ"כ עד מג"ד)

1. לקיחת אוכל לשימוש מיידי בשטח (אורז יבש, בצל, כרוב משדה, בצל ירוק משדה וכו') לצורך גיוון התזונה , למרות שאין מחסור בכמות האוכל שצהל מספק, כלומר זה נובע מתאוות אוכל ומשעמום מהאוכל הצהלי(צריך לציין שלא מדובר על אוכל עם בעיה כשרותית).
2. שימוש בבלון גז מקומי לצורך בישול.
3. לקיחת כירת גז ניידת (גזיה) לצורך בישול מחלקתי או כל כלי אחר לשימוש מחלקתי, כלומר זה יהיה ציוד מחלקתי גם בעתיד(אף אחד לא יקח את זה לבית שלו לשימוש אישי).
4. לקיחת עטים/טושים לשימוש צבאי, למרות שיש בידי צהל יכולת לספק אותם, אלה זה יגיע רק בעוד כמה ימים לשטח, ויש בהם צורך עכשווי או עתידי.
5. לקיחת רכוש שאין לו כמעט ערך כספי בתור מזכרת. אם מותר האם יש גבול לערך שמותר לקחת?

אני גם מעלה סיטואציה פחות אפורה עם טיעון ששמעתי לא מעט מאנשים ורציתי לשמוע מה יש לך לומר על הטיעון הזה והאם הוא מחזיק מים:

אדם שבוזז משהו כלומר לוקח רכוש פרטי מבית מקומי לצורך שימושו הפרטי, נניח שמן זית לקחת לביתו, או כל דבר כזה או אחר, והביזה היא מתוך בית שהולך להיות מושמד ע"י צהל בוודאות בזמן הקרוב, כלומר אותו רכוש הולך להיות מושמד בכל מקרה, האם זה מתיר את הביזה? כלומר הטיעון הוא, שאם הרכוש הולך להיות מושמד בוודאות אז הבעלים שלו בכל מקרה לא יקבל אותו (כלומר הוא התייאש ממנו) ולכן ניתן לקחת אותו.

תודה ומעריך אותך מאוד