דעת הרמב"ם בהלכה צריכה יותר מידי תירוצים
שלום הרב
אני מתנצל מראש על הסגנון אני כותב ככה כדי לבטא את השאלה כמו שאני מרגיש אותה
למה מתפעלים כל כך מהרמב"ם ולומדים אותו כל כך הרבה? יש עליו מיליון קושיות חזקות מאד שמחכות לאיזה פלפול מורכב או ניתוח חדשני שדרוש כדי ליישב אותו והרושם שלי הוא שהוא כשהוא למד את הסוגיא הוא פשוט לא חשב על כל הקושיות החזקות של התוספות מסוגיות אחרות ובתוך הסוגיא וגם לא של שאר הראשונים והאחרונים ואני מדבר על קושיות מסוגיות אחרות וגם מיניה וביה, הוא למד בשטחיות ועכשיו אנחנו צריכים לבוא ולעשות לו טענינן ליתמי ולמצוא מתחת לאדמה כל מיני רעיונות איך הוא למד ואיך הוא יתרץ
אני לא מדבר על סתירות פנימיות ברמב"ם שזה לא ראיתי הרבה ואני לא יודע כמה יש אלא איך הוא יוצא מהסוגיא ומסתדר איתה
אז אמרו לי ואני כמובן מקבל את זה שהוא עשה על כל התורה מאלף ועד תף וגם התחיל ממניין המצוות והלאה וגם פילוסופיה וגם רפואה וגם קידוש החודש וזה כמובן דבר גדול אבל עם כל הכבוד לא מעניין אותי ההיקף והשיטתיות ושאר החוכמות כשאני בא ללמוד אותו בסוגיא מסוימת ופשוט כל הזמן צריך להסביר את שיטתו המוקשה
אני גם חושב שהיא הנותנת איך הוא הספיק כל כך הרבה בדיוק בגלל שהוא חיפף בגמרא ולכן יחד עם הכישרון הגדול שלו והחריצות הצליח להגיע לכל כך הרבה נושאים
אני לא יכול לספור כמה שיעורים כלליים וחבורות שמעתי שעסקו בניסיון להעמיד את שיטת הרמב"ם
האמת שלי כבר נמאס וכבר כמה שנים שאני די מתעלם משיטת הרמב"ם כשלומדים עיון אם היא בעייתית מידי
לכן גם קשה לי להיזכר בדוגמאות
אבל זאת התחושה שלי
כמובן ששאלתי בעדינות את הרבנים שבסביבה שלי אבל כנראה שבעיניהם אני לא בר הכי כדי לענות לי ברצינות או שהם באמת מאמינים במה שהם אומרים לי שבוודאי היתה לו שיטה מסודרת בכל סוגיא וביחד חוץ ממקרים מאד חריגים והראשונים כמלאכים וקרובים למתן תורה וכדומה
אפשר להגיד לי שההתרשמות שלי בטעות וכל דוגמא שאני ימצא לקושיה יראו לי תירוצים ולפעמים תירוצים יפים והכל בסדר אבל אני חושב שאני מתאר תחושה רווחת שקצת מודחקת והייתי מאד שמח לשמוע את הדעת של הרב בנושא ומאד מודה לרב
יש לי מורא גדול מהראשונים אבל דוקא לרמב"ם אני ממש מרגיש ריחוק
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אתה צודק בחלק מהנחותיך, אבל טועה לגמרי במסקנה.
עזוב את הסיסמאות של "ראשונים כמלאכים". אני לא מקבל את ההנחה שחז"ל או הראשונים לא יכלו לטעות, ובוודאי שהם לא היו חפים מהשפעות. אבל לומר שהרמב"ם "חיפף" או לא חשב לעומק בגלל עומס הנושאים שעסק בהם, זו טעות קשה שנובעת מחוסר הבנה של המפעל שלו.
הרמב"ם יצר את הקודקס ההלכתי המקיף והשיטתי היחיד בהיסטוריה של ההלכה. כדי לעשות זאת, אי אפשר פשוט לסכם את מסקנות הגמרא (כפי שעשו הרי"ף והרא"ש). הוא היה חייב לעבוד בשיטה של "טופ-דאון" (מלמעלה למטה) – להגדיר קטגוריות מתודולוגיות ומושגיות, ואז לשבץ לתוכן את כל פרטי ההלכה מכל התלמודים ומדרשי ההלכה.
הסיבה המרכזית לכך שאתה רואה כל כך הרבה קושיות על הרמב"ם מהסוגיות, היא ההבדל היסודי בינו לבין שאר הראשונים (כמו הרמב"ן ובעלי התוספות). הרמב"ן ותוספות הם "אמפיריציסטים" – הם נצמדים לעובדות, כלומר לטקסט של הגמרא, ומנסים לעשות הרמוניזציה בין הסוגיות. הרמב"ם הוא "רציונליסט". הוא קודם כל מגבש את הסברא ההגיונית והא-פריורית, ואז כופה אותה על העובדות שבגמרא. אם הסברא ברורה לו, הוא יפרש את הסוגיא באופן שיתאים לה, גם אם זה נראה דחוק בקריאה פשטנית.
בנוסף, הרמב"ם הוא "פוסק מסדר ראשון". פוסק מסדר ראשון לא נצמד לכללים פנומנולוגיים או טכניים (כמו "הלכה כרבא חוץ מיע"ל קג"ם"), אלא חודר למהות שעומדת מאחורי הכללים. כשהוא מבין שהמהות דורשת פסיקה כמו אביי במקרה מסוים, הוא יפסוק כמו אביי גם מחוץ לכלל הסטנדרטי בגמרא, מה שגורם לנושאי הכלים לתלוש שערות בבהלה.
באשר לטענה שלך שהתירוצים המורכבים (כמו אלו של ר' חיים מבריסק) הם "טענינן ליתמי" ופלפולים מאולצים שהרמב"ם כלל לא חלם עליהם – זהו ויכוח מפורסם (למשל בין השרידי אש לר' יהושע הוטנר). דעתי החד-משמעית היא שהרבה מאוד מהמבנים האנליטיים הללו קולעים לכוונתו האמיתית של הרמב"ם. נכון, הרמב"ם לא דיבר במונחים של "חפצא וגברא", אבל האנליזה הישיבתית מתרגמת וממשיגה את האינטואיציה העמוקה שהייתה לרמב"ם לשפה מודרנית וחדה יותר. תלמיד בהחלט יכול לנסח ולהבין את ההיגיון של רבו טוב יותר ממה שהרב עצמו ניסח במודע.
האם אין ברמב"ם טעויות? בוודאי שיש. יש מקרים שבהם יש סתירות אמיתיות, ולפעמים אלו פשוט שיבושי גרסה (כמו המקרה המפורסם בהלכות שכירות שהמגיד משנה בנה עליו בניין שלם ובסוף התברר כטעות סופר). אבל ברוב המוחלט של המקרים, הרמב"ם עקבי מאוד בתוכן ההלכתי שלו, גם אם הוא לא עקבי בדרכי הדרש (כמו שימוש משתנה בכללי ר' עקיבא ור' ישמעאל).
ההתעלמות שלך משיטת הרמב"ם גורמת לך להפסיד את החשיבה המושגית והעמוקה ביותר בהלכה. אל תלמד אותו כדי לחפש היצמדות טכנית למילות הגמרא, אלא כדי לחשוף את התיאוריה וההיגיון שעומדים בבסיס המקרים התלמודיים.
אם אתה חש מורא מהראשונים, דומני שהגדול שבהם שכלפיו ראוי לחוש מורא היה הרמב"ם. זה כמובן לא אומר שצריך לקבל את דבריו, או שיישוב דחוק מתקבל אוטומטית. אפשר גם להישאר בצ"ע. אבל ויתור על הבנת שיטתו הוא הפסד גדול מאד. אגב, לפעמים הייתה לו פשוט גרסה שונה בגמרא. אבל כמיבן זכותך גם להתעלם, ואדם לומד במקום שליבו חפץ.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אמנם איני השואל, אבל תודה רבה על התשובה המדהימה והמחכימה עד מאוד, הרב.
אם יורשה לי לשאול, הרב כתב: ״אם אתה חש מורא מהראשונים, דומני שהגדול שבהם שכלפיו ראוי לחוש מורא היה הרמב"ם.״
הרב, מה דעתך על האמירה של הרא״ש שמקובלנו שר״י הזקן ורבנו תם היו גדולים מהרמב״ם בחכמה ובמניין?
אגב, איך הרמב״ם הכריכ שהמבנה הסברתי שהוא מציע אכן משקף את כוונת חז״ל, ולא רק מערכת שהוא בונה בדיעבד (וע״ע דעתו בעניין השדים)?
שלום יוסי, אתה זוכר את המקור לאמירה הזו?
לא חושב שאפשר לקבוע דבר כזה. מפעלו של הרמב"ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.
יוסי לא בטוח שהבנתי את השאלה. אם לדעתו זה נכון אז כנראה שלזה חז"ל התכוונו.
הרא"ש טען שלבעלי התוספות יש יתרון קבוצתי על הרמב"ם (כעין הטענה על עדיפותו של רבי על רבי יוסי רבו בגלל שהיה ראש ישיבה).
הרב, התכוונתי שאיך הרמב״ם ידע שמה שלדעתו נכון הוא גם דעת חז״ל? כלומר, איך הוא יודע שהסברא האפריורית היא היא כוונת הסוגיות?
[״א״, לא, אבל לא חושב שיהיה מסובך למצוא זאת באוצר החכמה, תחפש ״בחכמה ובמנין, רבנו תם, הרא״ש״, וכן עז״ה.
י.ד אין ספק שהרא״ש התכוון לומר ש(לשיטתו) ר״י הזקן ורבנו תפ גדולים מהרמב״ם, ולא רק במספר.]
הרב, אני יודע שאמנם לא נהוג לערוך השוואות כאלה, אך אם יורשה לי לשאול, האם לדעתך מפעלו של הרמב״ם (כוונתי למשנה תורה בלבד) גדול ממפעלו של רש״י (כוונתי לפירושו לתלמוד בלבד)?
הבנתי ועניתי.
ברור שכן. רש"י בסה"כ פירש את התלמוד והמקרא. הרמב"ם יצר מפעל פרי מחשבתו ותכנונו עם עבודת ליקוט וסידור וניתוח אדירה.
בסופו של דבר הניסיון של הרמב"ם להחליף את התלמוד נכשל במידה רבה בעקבות פועלם של רש"י ותלמידיו בעלי התוספות שהראו כיצד ניתן לחדש הבנה חדשה בלימוד מתוך מבנה הסוגיה וכך פרצו את הדרך לשאר הלומדים ללכת בעקבותם ולחדש חידושים בלימוד. הרמב"ם אכן הצליח ליצור את הקודקס ההלכתי המקיף והשלם ביותר בתולדות ההלכה אך סופו שהיה נשאר סתום ובלתי מובן לולי הכלים שיצרו מתחריו האמפריציסטים.
בהמשך לתשובה של הרב המרשימה של הרב על הרמב"ם, האם הרב יכול לתת סקירה דומה על החידוש שבארבעה טורים? יש לרב כמה פנינים כמו ההבחנה בין חושן משפט ליורה דעה ועניינו של אבן העזר. האם אפשר לתת מבט כולל על הספר ועל שולחן ערוך שנגזר ממנו?
הרב, האם לכאורה זה לא קצת מוגזם לומר שרש״י רק פירש את התלמוד? הרי הוא כלל ורמז בפירושו הרבה ראיות לשיטתו שלו בפירוש הגמרא ויסודות גדולים מאוד, ועד היום יש שמנסים לגלות את צפונותיו.
צריך לחשוב.
אני הקטן בהחלט מעריך את רש"י ופועלו, ובוודאי את חשיבותו. אבל מבחינת המפעל שיצר והחידוש שבו אין להשוות מול הרמב"ם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer