הבאת ערבה למקדש ביום טוב
המשנה בסוכה אומרת ערבה 6 ו7. ומשמע ממנה שביום טוב ראשון היו ערבות במקדש. בהושענה רבה אם היה נופל בשבת אומרת המשנה שהיו מביאים מבעוד יום ומניחים בגיגיות של זהב. משמע מכאן שרק בשבת יש איסור של קטיפת הערבות אבל ביום טוב היו קוטפים ערבות. ממתי הלכה למשה מסיני מתירה איסור לאו של קציר ביום טוב שאיננו אוכל נפש?
עיינתי ולא מצאתי התייחסות לשאלה בגמרא ובראשונים. האם הרב מכיר התייחסות לעניין?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
חשבתי שרק מצווה מפורשת תדחה איסור.
דרך אגב צריך לשנות את הקטגוריה לעיון תלמודי.
לא רואה שום סיבה לחלק. הלמ"מ שספק ערלה בחו"ל מותר. זה מתיר איסורי ספיקות מכוח הלמ"מ.
אז למה את שבת היא לא דוחה?
ראשית, להלכה ערבה היא מנהג נביאים ולא הלמ"מ.
ולשאלתך, זו לא שאלה של דחייה, אלא מה אומרת ההלמ"מ עצמה. אם היא הייתה אומרת שערבה דוחה שבת היא תדחה שבת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
