הכשרת כלים בימינו

שו”תקטגוריה: הלכההכשרת כלים בימינו
בני שאל לפני 6 שנים

אשמח לשמוע את דעתך לדבריו של הרב מלמד (אני חושב שהנושא הזה ממש נוגע בליבה של רציונליזם והלכה…).

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

בני שלום.
הנושא הזה חשוב ומעניין מאד, אבל הוא רחב מאד וקשה למצות אותו כאן. לכן אתייחס כאן רק באופן כללי. לשאלות ההלכתיות צריך להיכנס באופן פרטני לכל אחת לחוד.

אקדים ואומר שמאז ומעולם נרתעתי מעיסוק בתערובות ואיסור והיתר, שכן ברור לי שלא אסכים עם שום דבר שם (אלו כל מיני פיזיקות עתיקות או סתם אינטואיציות פיסיקליות שממש לא משכנעות, בטח לא בימינו). אולי היה מן הראוי להתמודד חזיתית, אבל חשתי שאת זה עליי להשאיר לסוף. 

בנוסף, אני לא הייתי מגדיר את הנושא כהלכה ורציונליות אלא כהלכה ומדע. זו לא שאלה של רציונליות אלא כיצד קובעים עובדות. השאלה האם ההנחות המציאותיות של ההלכה נקבעות בכלים מדעיים (עדכניים) או לא. ידועים למשל דברי החזו”א (יו”ד סי’ ה) שהמציא את עניין אלפיים שנות תורה. דומני שגם הוא היה רציונלי, אלא שלדעתו העובדות ההלכתיות לא נקבעות מדעית. נכתבו על כך כמה מאמרים (הרב דייכובסקי, הרב רבינוביץ ועוד. רבים מתייחסים לדברי הרמב”ם על דיני טריפות שלא משתנים עם המדע, אם כי גם הוא מבחין בין טריפות של בע”ח ושל אדם. שלא לדבר על עין הרע ושדים שלדעתו המדעית יש להכחידם מההלכה). 

ולעצם העניין.
1. ככלל, דומני שדיני התערובות מניחים הנחות מציאותיות ולא מתכוונים להיות פיקציות (כפי שהן הולכות ונעשות בגלל הקשיים), ולכן עצם קביעתם מורה לנו שלפחות בהקשר הזה המציאות הקובעת היא זו המדעית. כך חכמים ראו את המציאות עצמה, ולא שהם קבעו סתם גזיה”כ.
2. השאלה היא האם כלים של פעם אכן בלעו פלטו כפי שחז”ל מתארים (שקפילא היה טועם אותם ומרגיש בטעם)? אם לא – זה מעורר את השאלה למה חז”ל קבעו זאת? אולי לא הבנו נכון את משמעותה של הקביעה? למשל הקביעה שעובי הדפנות הוא הקובע לא בהכרח אומרת משהו מציאותי, אלא קבעו את זה כגדר כי לא ידעו איך לקבוע משהו מדויק יותר באופן פשוט. אם זה כך, אז אין לתלות זאת בשאלת קיום הטעם בפועל אלא בחישובי נפח כאילו כל הדופן מלאה איסור.
3. יש לחלק בין קביעות שיסודן בתלמוד שלזה יש סמכות הלכתית (ואפילו בטל הטעם לא בטלה התקנה) לבין דברים שנוסדו אחריו שלהם אין סמכות ואין בעיה לשנות.
4. גם בקביעות תלמודיות יש לחלק בין קביעות שהיו נכונות אלא שהמציאות השתנתה, לבין מצב שהתברר למפרע שהיתה לחז”ל טעות כבר אז (שאת זה אין בעיה לשנות לענ”ד, אף שרוב ככל הפוסקים לא עושים זאת, כמו בהריגת כינה).
עוד יש לדון האם כשמתכת כיום היא בעלת תכונה שונה זו אותה מתכת של חז”ל או שמא הקביעה מעיקרא לא חלה עליה (וזה כחומר חדש).
5. לגבי שלושת הטיעונים שלו למה בכל זאת להשאיר את הדינים הללו, יש לדון בכל אחד לגופו, ואכ”מ לזה.
כאן רק אומר שני דברים:
א. הניתוק שהוא עושה בין הכשרת הכלי לבין איסור המזון הוא תמוה. מה טעם להכשיר כלים בלי שיש בעייה בכשרות התבשיל? זה לא הגיוני בעליל להכשיר מגזיה”כ בלי צורך אמיתי. וגם אם יש ראשונים שסברו כך (יש לדון בזה), אז במחילה דבריהם נדחים מסברא.
ב. דעת הראשונים שביטול איסור לכתחילה הוא מדאורייתא היא דעה יחידאית ולא הייתי חושש לה למעשה.

מתנצל על הטיפול הקצר, אבל זה באמת נושא עמוק ורחב ומעניין וחשוב, ואני מקווה שלכשאפנה אשנה פרק זה. חשוב לטפל בזה כי הנושא הזה גורם להלכה להיראות כחוכא בציבור.
——————————————————————————————
יצחק:
האם דומה לאיסור קטניות בפסח, כשהסיבות משתנות? הכביש תוקן…
——————————————————————————————
הרב:
לא בהכרח. ייתכן שמעיקרא לא היה נכון וייתכן שהשתנה. כך או כך, יש הבדל בסיסי שכאן מדובר בדין ולא בחשש (כמו קטניות).

השאר תגובה

Back to top button